חורבן של הקהילות היהודיות במזרח אירופה לא נעשה רק על ידי המרצחים הנאצים. באופן מודע ואידיאולוגי הזיכרון והתרבות היהודית שהתעצבה במזרח אירופה עברה השטחה על מנת שתתאים לקידום אידיאולוגית חדשות מחרדיות ועד לחילון וציונות. חיים מגוונים, מורכבים וסוערים של מועדוני ספרים, מערכות עיתונים, בתי בושת ושטיבלים הוחלפו בזיכרון מהונדס שנועד לקדם תפיסות עולם.
ההשטחה הנרטיבית היא חיונית כאשר רוצים לכונן חינוך אידיאולוגי היוצר הפרדה בין עבר להווה. כך נפל זיכרון החיים היהודים כקורבן לסופרי דור ההשכלה ובראשם מנדלי מוכר ספרים שכתיבתו שופעת הארס וחסרת החמלה צרבה זיכרון של עליבות יהודית. הזיכרון הציוני לא עשה להם חסד נוסף וברצונו לקדם את ההפרדה בין דור הגאולה לבין דור הגלות, צמצם את זיכרונם להיסטוריה של פרעות ודיכוי. להבדיל גם הרומנטיזציה החרדית שמתאמת עולם אידיאלי של יראת שמיים שנקטע בעוון החילוניות רחוק מהמציאות. כל אחת מהאידיאולוגיות מטעמיה שלה שיטחה את הגיוון והשפע היהודיים והעלימה אותן על מנת שתוכל להוכיח את טענותיה בהווה. אל מול הסטריוטפים וההשכחה, מתקיימת תנועה נגדית הפועלת לתאר חיים יהודים בצורה אנושית לא כאידיליה ולא כחורבן. חיים של בני- אדם הפועלים, יוצרים, אוהבים ושונאים.
בשביס זינגר מחזיר את היהודים לחיים
למעשה כתיבתם מחזירה את היהודים למציאות ומנתקת אותם מהמקום בו הם מעל הטבע ומעל ההיסטוריה. אחד מהכותבים הללו הוא זוכה פרס נובל לספרות, יצחק בשביס זינגר, שיצירתו מוקדשת לתיאורם של החיים היהודים בראשית המאה ה-20 בפולין ובארה"ב. כתיבתו של בשביס היא ניסיון לכונן מעפר קהילות שנחרבו, יהודים שנעלמו מן העולם ומוסדות תרבות שעלו בעשן.
ספרו, יארמה וקיילה, פורסם לראשונה בראשית שנות השבעים כרומן בהמשכים בעיתונות האידיש בארה"ב (פעם היו קוראי אידיש שאהבו רומנים בהמשכים שכללו דמויות שוליים מחוספסות). הספר מהווה חלק משלוש יצירות העוסקות בחייהם של אנשי שוליים יהודים החיים על הקו שבין וורשה לניו-יורק. הוצאת ידיעות אחרונות גאלה את הסיפורים והפכה אותם בפעם הראשונה לספר בשפה העברית.
במרכז עלילת הספר, יארמה וקיילה, ניצב זוג משולי השוליים של וורשה היהודית. קיילה זונה אנפלבתית שהגיעה לעיר הגדולה מהפרובינציה שקועה עד צוואר בעבודתה אך בין לקוח ללקוח עדיין מחוברת בנימי נפשה לעולמה היהודי. הגיבור השני של הספר הוא הסרסור שלה, יארמה (ירמיהו) יהודי שמתפרנס מגנבות ומעשי עוקץ הכרוח אחריה בנימי אהבה שלא נותנים לו מנוח. חייהם של השניים רחוקים מלהיות סוגים בשושנים ומדירתם העלובה בפאתי וורשה הם מנסים לשרוד ולקיים את אהבתם המנסה לעמוד במבחן תלאות הזמן.
יארמה וקיילה זהות יהודית בסמטת הרחוב
יארמה וקיילה הינו רומן שלא מסתפק בתיאורה של זוגיות בלתי אפשרית, אלא הוא פותח צוהר לעולמם של יהודי השוליים החיים בוורשה. לצד אנשי העולם התחתון, ישנם מלמדי ההוראה, הסבלים, המהפכנים, השוחטים והרוכלים. כולם מנסים להרים את הראש מעל המים העכורים. לעיתים מתוך רצון להיחלץ פונים לעולמה של תורה ולעיתים לחזיונות סוציאליסטים ואנרכיסטים. ביד אומן מתאר בשביס את הזרמים השונים, את הטלטלות היהודיות בראשית המאה ה-20 (המאבק הסוציאליסטי, ההגירה הגדולה לארה"ב, החילון) ומעל הכל את הכמיהה לאהבה ומשמעות.
לכל אורכה של העלילה ניכר המתח בין תאוות החיים לבין התחושה שהכל חסר משמעות וערך. בין כמיהה למוסר וקהילה לבין ניהליזם קיצוני שמבטל כל גדרי מוסר ומתמקד במיצוי תאוות מין, כוח וממון. המתיחות הזו לא מגיעה לידי הכרעה וקיומה לכל אורכה של העלילה מאפשר לקורא להתחבט שוב ושוב בשאלת המשמעות שהאדם מעניק לחייו.
בחלקו השני של הרומן הגיבורים עוזבים את פולין ומגיעים לארץ ההזדמנויות הבלתי נגמרות, ארה"ב של אמריקה, שם הם מתוועדים ליהודים אחרים. כאלו שכבר עברו תהליכי חילון שהחליפו את אלוהים בשטרות ירוקים. המפגש עם המהפך הזהותי של היהודים שהיגרו לפני דור או שניים, מטלטל את עולמם ומדגיש את זרותם ואת כמיהתם לעולם הוורשאי שהולך ונעלם.
כבני דורו שגדלו בחינוך מסורתי בשביס משלב כל העת פסוקים, אגדות תלמודיות וחוכמות עממיות הנשזרות בשפתם של גיבורי הרומן. כך שגם זונה הנמצאת בתחתית יודעת לצטט קטעי פסוקים ותפילות. החוויה הזו של תרבות יהודית השזורה בחיים עצמם היא מרעננת ומאפשרת להציץ לעולם בו אנשים שאינם מקיימים אורך חיים דתי נטועים עמוק בתוך תרבותם היהודית המלווה אותם בכל משעולי חייהם. זו עדות חיה לתרבות שאינה מוזיאונית או אינטלקטואלית אלא תרבות הנמצאת בתוך החיים עצמם, בעולמות התת מודע הפורצים בעת שמחה ומשבר.
לכל אורכה של הקריאה ב-יארמה וקיילה, אהבתי את המקצב העלילתי, את החיות שמאפיינת את הדמויות ואת זרמי העומק התשוקתיים המניעים את העלילה. בשל ההבניה התרבותית שלי התקשתי מאוד לדמיין את כל החושניות הזו כתובה באידיש שממתקבעת בתודעתי כשפה של חרדים במאה שערים ולא כשפת אהבהבים. הידיעה שהייתה יהדות סוערת בה אהבו ושנאו באידיש נראת כמעט כהזיה, אך זהו זיכרון שחשוב לשמר.
הכתיבה של בשביס איננה ניצבת לבדה אלא היא חלק מתנועה ספרותית רחבה יותר שזכתה גם להיות מתורגמת לעברית ובכך להנגיש את חיי היום יום המתעלים מעל התבניות הזהותיות. מי שאוהב את הסגנון ימצא עניין רב בכתיבתם של פיליפ רות המתמקד בחייהם של המהגרים היהודים בארה"ב ובדורנו אנו בכתיבתם של מתן חרמוני (היברו פבלישינג קומפני) ואילן שיינפלד (מעשה בטבעת) הפותחים צוהר לעולמם של הרוכלים, הזונות והחנוונים המתעקשים להימנע מתבניות זהותיות הנכפות עליהם מבחוץ.
