אוגוסט חם, הילדים בחופשה נתבג עמוס להתפקע וברקע מערכת בחירות מכוערת במיוחד. ספינים על ימין ועל שמאל, מניפולציות ושיח אלים וכל מה שהנפש רוצה הוא רגע של נחת. קצת לצחוק, קצת לדמוע ובעיקר להתעלות מעבר ליום יומיות. שרי אלפי ניסן מצליחה להביא את הרגע הזה בספרה החדש, רק בשמחות (כנרת זמורה ביתן, 2026).
במרכז העלילה ניצבת מירב מנצור בת זקונים גאה לשושלת עירקית מרמת גן, שבשונה מהמסלול הקבוע של בני משפחתה פנתה לאקדמיה. שם היא מנסה כבר 10 שנים להתקדם בעבודת דוקטורט בחוג לסוציולוגיה. המחקר תקוע, מחוגי הזמן שלא ניתן לעצור ותחושת הניכור מסביבתה מובילים אותה לקבל החלטה, להיות אמא יחידנית.
עם קבלת ההחלטה יוצאת מירב למסע אישי להשגת התרומה המיוחלת. בדרך היא עוברת לא מעט מהמורות משפחתיות ואישיות. שוב ושוב לנוכח הביקורת , השיפוטיות ולעיתים האהבה החונקת היא צריכה למצוא את הקול הפנימי שלה שהודחק אל מול נורמות חברתיות מקובלות. ככל שהעלילה מתקדמת קולה הברור של מירב מתגלה. החשיפה הפנימית מאפשרת לה להתבונן במבט ביקורתי על המחלקה לסוציולוגיה בה היא מלמדת, על משפחתה העוטפת ועל חברותיה החדשות והישנות. הודות להומור הייחודי והשילוב בין התבוננות פנימית וחיצונית (תודה ללימודי הסוציולוגיה) מירב מצליחה למצוא את קולה הייחודי בתוך הקקפוניה המשפחתית-חברתית העוטפת אותה.
לאורך הספר אהבתי במיוחד את מערכת היחסים הייחודית של מירב עם הוריה שעוטפים אותה במאכלים מהבילים, בדאגה ובפתגמים עירקים שבראשם הבדאלק המפרק כל משפט. למרות הזרות ההולכת וגדלה בין מירב לבני משפחתה. בית ילדותה בשכונת עמידר ברמת גן עם מגוון הדמויות המאכלסות אותו מהווה עבורה עוגן תרבותי ואישי. המפגשים הקבועים עליהם הם מקפידים מדי שישי, הופכים את הבית למקור כוח שלמרות השונות מהווה עוגן לחייה הסוערים של מירב. כמו גיבורה טרגית מירב מנסה לא פעם לברוח מגורלה, אך המציאות חזקה יותר והיא שבה אליה מתוך ראיה מופכחת שגם גיבורה עצמאית ודעתנית אינה יכולה לברוח מעצמה. כלל הדמויות כתובות באהבה וביד חומלת וכך גם כאשר הם מנוכרות או ביקורתיות, הן משרות תחושה של משפחתיות על הטוב ועל הרע שבה.
רק בשמחות עשוי מהחומרים של דרמה-קומית משובחת
כוחו המרכזי של הספר, רק בשמחות, הוא ביכולותיה הסיפוריות יוצאות הדופן של שרי אלפי ניסן. כבר מהדף הראשון ניכר שהספר היה יכול בקלות להפוך לסדרה קומית-טרגית המופקת ביס או בהוט. המבנה של הדמויות, הדיאלוגים הקצרים והשנונים והמבט הייחודי של מירב מנצור הם חומרי בניין נהדרים לסדרה שבתקווה עוד תעשה.
היכולת לכתוב בהומור על דברים קשים כמו יחסים משפחתיים, תחושה של תקיעות ואובדן לצד רגעים של הומור וחמלה עצמית הופכים את הקריאה בספר לחוויה שאינה מעיקה אלא מרוממת.
שרי אלפי- ניסן ממשיכה את המורשת המשפחתית
חשוב להגיד ששרי ממשיכה מורשת משפחתית מפוארת שמן הסתם לא קל להיות חלק ממנה, מבלי לחוש תחושות קלות של חרדה. שרי שמחוברת בנימי נפשה לתרבות העירקית בה גדלה (מאחוריה יצירות מוזיקאליות שמחברות בין המסורת הזו לבין עולמנו) , נושאת עימה גם ייחוס משפחתי מפואר. היא אחותו של גורי אלפי הידוע כאיש של קומדיות וביתו של יוסי אלפי הידוע כמספר סיפורים. אולם באמצעות כישרונה הייחודי היא לא רק ממשיכה את המסורת אלא מביאה מיזוג ייחודי ועשיר משל עצמה.
רק בשמחות לא היה מהספרים שהייתי מרים מבימת הספרים בכניסה לצומת ספרים, אבל לשמחתי בת זוגתי כן הרימה אותו. ואם יש דבר שאני אוהב הוא לקרוא את הספרים המונחים לצד מיטתה. ככה אני גם מרחיב עולמות וגם שומר על חזות רצינית שמשאירה בצד שלי ספרים על שואה ומלחמות. כך מבלי לסדוק את התדמית הצלחתי לקבל כמה שעות של הנאה צרופה.
בקיצור מי שמחפש ספר טוב לחופשת הקיץ ועוד יותר מכך לחגים המתקרבים בהם המינון המשפחתי עולה בהדרגה, רק בשמחות, יכול להוות חבר טוב למפגשים התכופים ולספק להם מבט משועשע וחומל שמאפשר לצלוח אותם בשלום.
