מכל בהלת הקניות והניקיונות ניתן לשכוח שבמרכזו של חג הפסח ניצב מושג החירות, במלוא מורכבותו. מצד אחד בני ישראל נגאלים משעבוד מצרים ומצד שני בכל פעם שהם מתמרדים נגד הבחירות האלוהיות הם חשים את נחת זרועו של האל החובט בהם ללא רחמים. אחת השאלות המרכזיות העולות לכל אורך שנות נדודיהם במדבר היא, האם ניתן לסגל דפוסי מחשבה של בעלי חירות? התשובה המקראית די מתסכלת- הדור שיצא ממצרים לא הצליח לעבור את השינוי התודעתי ולכן נגזר עליו למות במהלך ארבעים שנות הנדודים במדבר. רק ילדי העבדים הנגאלים זכו להיכנס לארץ המובטחת מונהגים על ידי הנהגה חדשה הממשיכה את מורשת משה אך מביאה עימה רוח אחרת. בתוך ההקשר ההגותי הזה הודות לטעמה הטוב של זוגתי התגלגל לידי במהלך חול המועד ספר הפרוזה מאת הסופר הרב ליאור אנגלמן, סולם גנבים (כנרת זמורה ביתן, 2024).
האם ניתן לשנות את מסלול החיים?
במרכז הספר ,סולם גנבים, ניצב יהודה טייב בן הזקונים למשפחת פשע משכונת התקווה. בלידתו נשבעת אימו סימה שהבן הזה ילך בדרך אחרת מהמורשת המשפחתית הרצופה באלימות ופשיעה. האם לא בוחלת באמצעים ולמעשה מתווה את דרכו של יהודה בנתיבים הזרים לה ולסביבה בה היא מגדלת את ששת ילדיה הנוספים. מגיל צעיר מונח יהודה על מסילה אחרת הדוהרת לאליאנס התל אביבי ולא לתאי המעצר המצחינים של אבו-כביר. בשונה מאחיו הנכנסים ויוצאים מבתי הסוהר יהודה מתנהל בעולם מקביל של מורים פרטיים, שיעורי נגינה וילדים בעלי שאיפות אחרות. לא פעם הוא מנסה לחבור לחוויית החיים של משפחתו אך המציאות מראה לו פעם אחר פעם שנתיבי חייו מובילים למקומות אחרים. הודות לעטיה,מורה פרטי ייחודי, המשלב חוכמת רחוב ורוחב אפיקים יהודה מצליח לצייר לעצמו תמונת עתיד שונה הרחוקה מהערוגה בה גדל.
לאורכה של העלילה הפער בין יהודה לאחיו הולך ומעמיק. בעוד האחים מעמיקים את אחיזתם בעולם הפשע דרכו הייחודית של יהודה מובילה לכיוונים אחרים. מבלי לעשות ספוילרים דרכו הייחודית של בן הזקונים מובילה לנתק בינו לבין אימו וששת אחיו. בהדרגה יהודה בונה את עולמו והם את עולמם. למרות התהום ההולכת ומעמיקה בין העבר להווה שורה של תקריות ייחודיות מפגישות את יהודה ומשפחתו בהקשרים חדשים ומפתיעים. אולם הפעם שניהם באותו צד של המתרס כאשר המחיצות החיצוניות של טובים\רעים, יושרה\עקמימות נופלות בזו אחר זו. נפילתן של החומות מציבה את יהודה ובני משפחתו בפני אמיתות החיים המצליחים להאיר רגעים ייחודים של משפחתיות, זהות אישית והתפתחות.
רגעים של הדתה
אנגלמן עשה את מלאכתו נאמנה וניכר שהוא השקיע רבות בתחקיר הדמויות והרקע החברתי שלהן. לכל אורך הספר השפה קולחת ואמינה מה שמקנה לקריאה ממד רגשי מהמעלה הראשונה. לאורכו של, סולם גנבים, ניתן למצוא סצינות יפות מאוד שמצליחות ללכוד ניואנסים של רגש ושיח פנים משפחתי. רגעים אלו הצליחו לעורר בי רגש שממש שאב אותי לתוככי העלילה.
יחד עם זאת מספר רב של פעמים אנגלמן מבצע אידיאליזציה דתית ומלאכותית של הדמויות. התיאורים של ליל שבת בביתו של יהודה והדבקות שלו במצוות למרות הלחצים החברתיים שהופעלו עליו לאורך שנות בית הספר התיכון, היו נראים לי מאולצים ומיותרים. לאורך הקריאה הרגשתי פעמים רבות שאנגלמן מנסה ליצור אידיאליזציה דתית בסגנון "בואו תעשו שבת, תספגו קצת ערכים". ברוח זו ניתן למצוא בספר משפטים כדוגמת "היא לא חזרה בתשובה אלא חזרה בתודה" או תיאוריים נוטפי שמאלץ המתארים את ליל שבת בביתו של יהודה. לדעתי הסצינות הללו פגמו בזרימה ובאמינות של הסיפור ובניתן היה לוותר עליהן בנקל.
סולם גנבים מאתגר את מושג הבחירה
בתום קריאת הספר, סולם גנבים, לא הצלחתי להכריע האם אנו בני חורין או שמא הבחירות שלו מוגבלות בתנאי החיים והמיינדסט שנצרב בנו בילדותנו. כיאה לכתיבה מיטבית אנגלמן אינו נותן תשובה חד משמעית והוא הצליח להשאיר אותי מהורהר מבלי יכולת לקבוע באופן מובהק מהי התשובה הנכונה.
סולם גנבים, נכתב ביד אומן המצליח לסחוף את הקורא ולעורר מחשבות חדשות בסביבה ספרותית שאינה חדשה. סיפורים על ילדות בשכונת עוני ויחסים מורכבים נכתבו כבר בעבר וניתן לציין את דודי בוסי וקובי עוז שכבר כתבו על כך. למרות המרחב הרווי אנגלמן מצליח לחדש ולהביא קול ייחודי.
לסיכום, סולם גנבים, הוא בהחלט ספר מומלץ שעורר בי את הרצון למהר ולשוב הביתה על מנת לשוב ולקרוא בו. ההנאה הרבה שהפקתי ממנו עוררה בי את הרצון חפש ספרים נוספים פרי עטו של המחבר שכבר הספיק להוציא מתחת ידיו שלושה ספרי פרוזה נוספים.
ביקורות נוספות על הספר
לא מפתיע שכבן הציונות הדתית ספרו של ליאור אנגלמן זוכה לסיקור אוהד ונרחב בעיתונות המגזרית. הביקורת האוהדת אינה מסתירה את ביקורתו החברתית המפנה שאינה חוסכת את שבטה ממוסדותיה של הציונות הדתית שאינה ששה לפתוח את שעריה בפני השונים ממנה.
