לאורך השנים פיתחתי סלידה מספרים ארוכים, משקלם הרב הילך עלי אימים
והרגשתי שעל אף השעות הרבות המושקעות בקריאתם אינני מתקדם לקו הסיום, הדמויות
התבלבלו במחשבתי ולא אחת איבדתי את הקו העלילתי הקושר ביניהם לכדי סיפור מלוכד. קשה
שבעתיים הייתה התמודדותי עם הקלסיקאנים הרוסים שספריהם מרובים בפרטי נוף ובמגוון
רחב של דמויות שהפכו את הקריאה למסע מפרך.
כך זנחתי בזה אחר זה ספרים שזכו לתהילה ולמעמד של "ספרות חובה" שכל
אינטלקטואל המכבד את עצמו ראוי לו שיכירם כדוגמת: "האחים קרמזוב" מאת דוסטיובסקי ו"מלחמה ושלום" מאת טולסטוי. בשניהם על
אף ניסיונותיי החוזרים ונשנים לא הצלחתי לעבור את קו המחצית והשוליים המקומטים
נשארו סביב עמוד 300. תחושת הכישלון שליוותה אותי הובילה אותי לקביעת כלל אצבע,
אני נמנע מקריאה של ספרים שאורכם עלה על 400 עמודים, אולם לכל כלל יש את היוצא מן
הכלל וכך על אף הגזרה שגזרתי על עצמי החלטתי לחרוג ממנהגי כאשר שמעתי שספרו האחרון
של ג'ונתן פרנזן, (2015) Purity , תורגם לעברית וראה
אור בתחילת השנה בהוצאת עם עובד תחת
הכותר, טוהר. מהיכרות מוקדמות עם ספריו של פרנזן (התיקונים, חירות)
ידעתי שאני ניצב בפני דרמה ספרותית מהוקצעת ששווה את המאמת הכרוך בצליחת 637
עמודים.
והרגשתי שעל אף השעות הרבות המושקעות בקריאתם אינני מתקדם לקו הסיום, הדמויות
התבלבלו במחשבתי ולא אחת איבדתי את הקו העלילתי הקושר ביניהם לכדי סיפור מלוכד. קשה
שבעתיים הייתה התמודדותי עם הקלסיקאנים הרוסים שספריהם מרובים בפרטי נוף ובמגוון
רחב של דמויות שהפכו את הקריאה למסע מפרך.
כך זנחתי בזה אחר זה ספרים שזכו לתהילה ולמעמד של "ספרות חובה" שכל
אינטלקטואל המכבד את עצמו ראוי לו שיכירם כדוגמת: "האחים קרמזוב" מאת דוסטיובסקי ו"מלחמה ושלום" מאת טולסטוי. בשניהם על
אף ניסיונותיי החוזרים ונשנים לא הצלחתי לעבור את קו המחצית והשוליים המקומטים
נשארו סביב עמוד 300. תחושת הכישלון שליוותה אותי הובילה אותי לקביעת כלל אצבע,
אני נמנע מקריאה של ספרים שאורכם עלה על 400 עמודים, אולם לכל כלל יש את היוצא מן
הכלל וכך על אף הגזרה שגזרתי על עצמי החלטתי לחרוג ממנהגי כאשר שמעתי שספרו האחרון
של ג'ונתן פרנזן, (2015) Purity , תורגם לעברית וראה
אור בתחילת השנה בהוצאת עם עובד תחת
הכותר, טוהר. מהיכרות מוקדמות עם ספריו של פרנזן (התיקונים, חירות)
ידעתי שאני ניצב בפני דרמה ספרותית מהוקצעת ששווה את המאמת הכרוך בצליחת 637
עמודים.
כדרכו של פראנזן במרכזה של העלילה ניצבת משפחה שיחסיה המורכבים נבחנים
מנקודות מבט שונות של הגיבורים, כאשר כל אחד מהם שולח אלומת אור נבדלת על המאורעות
וכך הסיטואציות המתוארות נבחנות ממספר ממדים שכל אחד מקנה פרשנות שונה לסיטואציה
המתוארת. במרכזה של העלילה ניצבת פיפ, צעירה השקועה עמוק בהחזר הלוואות שלקחה
לטובת התואר ובניסיונותיה להשליט סדר בחייה הנעים בין עבודה לא מאתגרת במיוחד
כטלמרקטינג, אם השבויה בחרדותיה ובניסיונותיה לברוח מעברה ומרקם חברתי המורכב
מחבורה של אסופים שהסדר החברתי החדש זנח מאחור. לאורכו של הספר, פיפ, יוצאת למסע
לחיפוש אחר אביה הביולוגי ממנו הופרדה בילדותה. החיפוש אחר האב הנעלם שמתחיל
ממניעים כלכלים גרידא מוביל אותה למסע חובק יבשות בו היא מגלה אפיזודות שונות על
משפחתה ובעיקר על עצמה. במהלך מסעה היא פוגשת מספר דמויות שאט אט נקשרות זו בזו
וחושפות סודות אפלים המסתתרים בינות לחומת ברלין, יערות בוליביה ומערכות חדשות
התרות ברעבתנות אחר הסקופ הבא.
מנקודות מבט שונות של הגיבורים, כאשר כל אחד מהם שולח אלומת אור נבדלת על המאורעות
וכך הסיטואציות המתוארות נבחנות ממספר ממדים שכל אחד מקנה פרשנות שונה לסיטואציה
המתוארת. במרכזה של העלילה ניצבת פיפ, צעירה השקועה עמוק בהחזר הלוואות שלקחה
לטובת התואר ובניסיונותיה להשליט סדר בחייה הנעים בין עבודה לא מאתגרת במיוחד
כטלמרקטינג, אם השבויה בחרדותיה ובניסיונותיה לברוח מעברה ומרקם חברתי המורכב
מחבורה של אסופים שהסדר החברתי החדש זנח מאחור. לאורכו של הספר, פיפ, יוצאת למסע
לחיפוש אחר אביה הביולוגי ממנו הופרדה בילדותה. החיפוש אחר האב הנעלם שמתחיל
ממניעים כלכלים גרידא מוביל אותה למסע חובק יבשות בו היא מגלה אפיזודות שונות על
משפחתה ובעיקר על עצמה. במהלך מסעה היא פוגשת מספר דמויות שאט אט נקשרות זו בזו
וחושפות סודות אפלים המסתתרים בינות לחומת ברלין, יערות בוליביה ומערכות חדשות
התרות ברעבתנות אחר הסקופ הבא.
אין זה סוד שפראנזן מצטיין בכתיבה קולחת ומושחזת שאינה עושה הנחות
לגיבוריה. סגנונו היחודי מוביל לכך שעל אף אורכה של היצירה הנפרסת על פני למעלה
משש מאות עמודים, העמודים כאילו חלפו מעליהם. רוחב היריעה, מגוון הדמויות, ההומור
הדק הנמתח כחיוך בין הדפים, ההתפתחויות הדרמטיות הפכו את הדרמה המשפחתית לרומן מתח
בו בכל עת מתגלת עוד פיסת מידע המסייעת ביצירתו של פסיפס מרהיב הנפרס על פני
תקופות זמן נבדלות ושלוש יבשות שונות. כל זאת בשפה ריאליסטית הנמנעת מתיאורי נוף
ומטאפורות מייגעות אלא נשארת נאמנה לאומנות הסיפור האמריקאית מבית מדרשו של
המינגווי.
לגיבוריה. סגנונו היחודי מוביל לכך שעל אף אורכה של היצירה הנפרסת על פני למעלה
משש מאות עמודים, העמודים כאילו חלפו מעליהם. רוחב היריעה, מגוון הדמויות, ההומור
הדק הנמתח כחיוך בין הדפים, ההתפתחויות הדרמטיות הפכו את הדרמה המשפחתית לרומן מתח
בו בכל עת מתגלת עוד פיסת מידע המסייעת ביצירתו של פסיפס מרהיב הנפרס על פני
תקופות זמן נבדלות ושלוש יבשות שונות. כל זאת בשפה ריאליסטית הנמנעת מתיאורי נוף
ומטאפורות מייגעות אלא נשארת נאמנה לאומנות הסיפור האמריקאית מבית מדרשו של
המינגווי.
מלבד החוויה האסתטית שליוותה אותי לכל אורכה של הקריאה הספר מעלה שאלות פילוסופיות ואתיות המתחדדות בעידן ה"מידע
הפתוח" בו אנו חיים. ההשוואה שנערכת בין דיקטטורות קומוניסטיות שבאו לשחרר את העובד בראשית המאה ה-20 לבין
הדיקטטורה המתהווה של ענקיות המידע המתעצמות בראשית המאה ה-21, מטרידה ומעלה שאלות
קשות בדבר ממד החופש ממנו אנו נהנים. דבריו מתחדדים לנוכח עידן הפייק ניוז בו אנו
נמצאים וחיזוקה של ההכרה שדעותינו מעוצבות לא פעם על ידי מניפולציות שעורכים אלגוריתמים
החושפים אותנו למידע מנותר ברשתות חברתיות, ובמנועי חיפוש ולמעשה מנתבים את
מחשבתנו לכיוונים מסויימים בכסות של חופש המידע. האח הגדול אינו יושב עוד בבנייני
משרדים ובמרתפי חקירות אלא דווקא בחוות שרתים המנטרות אותנו בכל עת ואוספות עלינו
מידע ההופך למידע עובר לסוחר הנמכר לממשלות ותעשיות. שליחו של הסדר החברתי אינם
עוצרים באישון לילה ויוצאים למסעות מעצרים במכוניות שחורות אלא הם חנונים חביבים וממושקפים
היושבים במרחבי עבודה ממותגים ובלחיצת
כפתורים מנתבים את דעותינו החל מרכישת אבקת כביסה ועד יחס למיעוטים. בדרכו היחודית
מצליח פרנזן גם ברומן הנוכחי לחשוף את המנגנונים הממשטרים את האדם
ה"חופשי" והופכים אותו לתעתיק צרכני המעוצב על ידי בעלי ממון החומדים בכספו
ובשמירה על הסדר החברתי הקיים. מתיחת קווי העלילה בין מזרח גרמניה שלאחר מלחמת
העולם השניה והמציאות הליברלית של ראשית המאה ה-21, מהווה נדבך משמעותי בביקורת
התרבות שעליה עמלו: חנה ארדנט, וולטר בנימין ומישל פוקו (ביצירותיו של פראנזן אין
איזכורים של הוגים אלו אולם טביעות אצבעותיהן האינטלקטואליות מורגשות בכל שעל
וצעד).
הפתוח" בו אנו חיים. ההשוואה שנערכת בין דיקטטורות קומוניסטיות שבאו לשחרר את העובד בראשית המאה ה-20 לבין
הדיקטטורה המתהווה של ענקיות המידע המתעצמות בראשית המאה ה-21, מטרידה ומעלה שאלות
קשות בדבר ממד החופש ממנו אנו נהנים. דבריו מתחדדים לנוכח עידן הפייק ניוז בו אנו
נמצאים וחיזוקה של ההכרה שדעותינו מעוצבות לא פעם על ידי מניפולציות שעורכים אלגוריתמים
החושפים אותנו למידע מנותר ברשתות חברתיות, ובמנועי חיפוש ולמעשה מנתבים את
מחשבתנו לכיוונים מסויימים בכסות של חופש המידע. האח הגדול אינו יושב עוד בבנייני
משרדים ובמרתפי חקירות אלא דווקא בחוות שרתים המנטרות אותנו בכל עת ואוספות עלינו
מידע ההופך למידע עובר לסוחר הנמכר לממשלות ותעשיות. שליחו של הסדר החברתי אינם
עוצרים באישון לילה ויוצאים למסעות מעצרים במכוניות שחורות אלא הם חנונים חביבים וממושקפים
היושבים במרחבי עבודה ממותגים ובלחיצת
כפתורים מנתבים את דעותינו החל מרכישת אבקת כביסה ועד יחס למיעוטים. בדרכו היחודית
מצליח פרנזן גם ברומן הנוכחי לחשוף את המנגנונים הממשטרים את האדם
ה"חופשי" והופכים אותו לתעתיק צרכני המעוצב על ידי בעלי ממון החומדים בכספו
ובשמירה על הסדר החברתי הקיים. מתיחת קווי העלילה בין מזרח גרמניה שלאחר מלחמת
העולם השניה והמציאות הליברלית של ראשית המאה ה-21, מהווה נדבך משמעותי בביקורת
התרבות שעליה עמלו: חנה ארדנט, וולטר בנימין ומישל פוקו (ביצירותיו של פראנזן אין
איזכורים של הוגים אלו אולם טביעות אצבעותיהן האינטלקטואליות מורגשות בכל שעל
וצעד).
לסיכום, טוהר, הינה יצירה ספרותית מהמעלה הראשונה המצטרפת
ליצירותיו הקודמות של פראנזן המצליחות למזג בצורה נפלאה בין אמירה חברתית לבין
ספרות במיטבה. התברגותו של הרומן בראש טבלת רבי המכר בחודשים האחרונים מהווה תעודת
כבוד לקורא הישראלי שבוחר לצאת למסע מורכב ומאתגר אך בהחלט מתגמל. לא בכדי מוכר
פראנזן כאחד ממעצביה של הספרות האמריקאית החדשה (ארנסט המנגווי,פיליפ רות) המשלבת בצורה
ייחודית בין אמירה חברתית נוקבת, סיפור ריאליסטי סוחף והומור דק המצליחים להשאיר
את הקורא מרותק במשך מאות עמודים הנפרסים על פני יבשות ותקופות. מומלץ בחום!
ליצירותיו הקודמות של פראנזן המצליחות למזג בצורה נפלאה בין אמירה חברתית לבין
ספרות במיטבה. התברגותו של הרומן בראש טבלת רבי המכר בחודשים האחרונים מהווה תעודת
כבוד לקורא הישראלי שבוחר לצאת למסע מורכב ומאתגר אך בהחלט מתגמל. לא בכדי מוכר
פראנזן כאחד ממעצביה של הספרות האמריקאית החדשה (ארנסט המנגווי,פיליפ רות) המשלבת בצורה
ייחודית בין אמירה חברתית נוקבת, סיפור ריאליסטי סוחף והומור דק המצליחים להשאיר
את הקורא מרותק במשך מאות עמודים הנפרסים על פני יבשות ותקופות. מומלץ בחום!
