לוקח לי זמן להיכנס למצב רוח חופשתי. שני כוחות מתנגשים בי הרצון למצות את הרגע, לתת משמעות ולהרגיש שהזמן לא חולף לו בסתמיות. אך מאידך למי יש כוח או רצון להפוך את ימי החופשה הקצרים לשעות של עבודה, סיכומים ומחשבות גבוהות. אחרי חמישה ימים התגלה הסדק בדמות ספריית רחוב הממוקמת בפארק הלאומי של רמת גן. לצד אנציקלופדיות מצהיבות הגעתי לספר העדינות (כתר, 2012) מאת דויד פואנקינוס. הספר גאל אותי מספרי עיון שכבר לא היה בי כוח לקרוא, מעלילות סבוכות וממודלים שהופכים את החופשה למסע אלונקות של צבירת ידע.
דויד פואניקוס כובש את הסצינה הספרותית בצרפת
ב-44 שנותיו פירסם דויד פואנקינוס 18 ספרים שהתקבלו בהתלהבות רבה בצרפת מולדתו וברחבי העולם. תוך זמן קצר יצירותיו תורגמו ליותר מעשרים שפות, זכו לעיבודים קולנועיים ועיטרו את מחברם בפרסים רמי מעלה בסצינה הספרותית. במוקד יצירתו ניצבת החוויה האנושית המרתקת ביותר, יחסים. בין אדם לעצמו, בין אדם לזולתו ובעיקר בן אדם לזוגתו הממשית או המדומיינת. זו לא הפעם הראשונה שאני מתוודע ליצירתו שכבר תורגמה לעברית בעבר על ידי המתרגמת לי עברון. לסקירת ספרו, תעלומת אנרי פיק (כתר, 2019)
הבלתי צפוי מצריך היערכות מחודשת
במרכז ספרו, העדינות, ניצבת נטלי אישה צעירה ומבטיחה המתגוררת בפריז וכביכול חיה את החלום. בן זוג נעים שאוהב אותה, דירה באזורים הטובים ועבודה בחברה בינלאומית ששכרה בצידה. היא פועלת בחריצות ובונה את מעמדה וזוכה לשבחים ואף לאהבה של עמיתיה לעבודה. קלישאה של בורגנות מפוהקת המניעה את חייה מסופ"ש לסופ"ש. טרגדיה בלתי צפויה טורפת את הקלפים ומזיזה את נטלי ממסלול חייה הצפוי.
מפגש כמעט מקרי עם מרקוס, אחד מעובדיה שכלל לא היה בטווח המודעות שלה משנה פעם נוספת את המסלול שבו היא הלכה. בדומה לפול אוסטר שהצליח לכבוש את עולם הספרות בשנות התשעים בספרו מצליח פואניקוס להראות שהמקרי איננו מקרי. מפגשים במסדרון, שיחה סביב מכונת הקפה יכולות לשנות את מסלול חיינו לנתיבים לא צפויים. כך מאיש חסר חשיבות וחסר ייחוד מרקוס מתגלה כחבל הצלה שיעזור לנטלי לצאת משגרת יומה המדכדכת.
העדינות רומן שיטוטי ברחבי פריז
העדינות הוא ספר אפוף בניחוחות צרפתיים עזים ועתה בימים שהטיסות מישראל וממנה נעשות במסורה, יש במשב הרוח הפריזאי חוויה של התרעננות והתחדשות. ניתן להרגיש את בתי הקפה, המאפיות, התיאטרון השדרות המרווחות והעולם התרבותי העשיר. הספר רצוף ברמזים ותיאורים של ספרים וסרטים קאנונים מתור הזהור של הקולנוע הצרפתי אי שם בשנות השישים והשבעים. אני לא בקיא גדול בתרבות הצרפתית ואף על פי כן גם הרמזים והחיבורים שהבנתי עשו את העבודה, והפכו את הקריאה לחוויה הדומה לשיטוט בעיר זרה.
יחסים במקום העבודה הנוסחה הצרפתית
10% רומן במקום העבודה כדרך חיים
היבט צרפתי נוסף שמצאתי בספר מצוי ביחס למיניות וליחסים במקום העבודה, נזכרתי בסדרות שעלו לאחרונה בנטפליקס: 10% ואמילי בפריז שנותנות הצצה (אולי מדומיינת) ליחסים במשרדים הפריזאים. מערכת היחסים בין נטלי לבין מרקוס הכפוף לה, ובנוסף והמתיחות עם שארל המנהל הישיר ובעל החברה, יוצרים מתח מובנה שיכול לעבור בשלום רק בצרפת אך בארה"ב היה ככל הנראה מסתיים בתביעה וכתבי אישום.
"אני לא יודעת מה קרה לי. זה בטח היה דחף גופני שהשתלט עלי…אבל אנחנו עובדים יחד, אני מוכרחה לומר שזה היה בלתי הולם לחלוטין".
"את מדברת כמו אמריקאית. זה אף פעם לא סימן טוב" (71)
בעולם של גלובליזציה ומשפטיזציה מערכות היחסים המתוארות בספר בולטות בשונות שלהן בנוף המוכר. אך יחד עם זאת הרגשתי שהסובלנות שמפגין דודי פואנקיוס לתופעה מהוות בעיה בלשון המעטה. בתקופה בה הולכות ונערמות עדויות על יחסי ניצול במקום העבודה, היחס הסובלני שמפגין הכותב לתופעה והצביעה הרומנטית של יחסים לא שוויוניים מהווה בעיה מוסרית ומשפטית. המזכירה את התיאורים המלטפים שיש בנטפליקס לתופעת הזנות המצטיירת לא פעם כסטודנטיות נעימות המחפשות להן עיסוק צדדי בין בחינה לשמיעת פודקאסט להעצמה אישית.
העדינות מאת דויד פואניקוס מצליח להעניק רגעים מענגים
העדינות אינו ספר ארוך במיוחד 176 עמודיו נקראים ביעף כרומן קליל שאינו מתיימר ואינו מאתגר יתר על המידה. אך יחד עם זאת הוא אינו שטחי או שבלוני. היכולת לעסוק בנושא כה חרוש, כמו מערכות יחסים בפריז ועדיין לחדש ולהפיק בהם קול רענן הוא הישג בזכות עצמו. קראתי את הספר בתוך שעות ספורות, נהניתי מהחוויה מהתיאורים מהתפתחותה של העלילה ומהיכולת של דויד פואנקינוס לחדש גם במקום שבו נראה שאין עוד היכן לחדש.
ספר מומלץ לחופשה, לבריכה, לים וגם לטיסות לא ארוכות במיוחד.
