מירה מגן, כפתורים רכוסים היטב, כתר, 1994

חתונה, הכלה קורנת מאושר עיניו של החתן לחות מדמעות, בני המשפחה הנרגשים מוחאים כפיים בהתרגשות. אולם בינם לביני ישנה מעין מחיצת זכוכית בשבילי יום חגם הוא יום בו עלי לצאת מוקדם מהעבודה להתקלח במהירות ולטלטל את עצמי בדרכים על מנת לאכול מנת בשר בשעת לילה מאוחרת. הקולות הבוקעים מהרמקולים נשמעים כמו המהום תופים רחוק המגביר את תחושת הבידוד ביני לבין הסיטואציה החברתית המתרחשת. תחושה זו תוקפת אותי פעם אחר פעם באין ספור אירועים חברתיים בהם אני לוקח בריתות, ברי מצווה, חתונות, חנוכות בית ולווית. אירועים מעין אלו פוגשים אותי כמעט מדי יום, נקודת השיא של האחד מהווה לא פעם מטלה נוספת ביומו של הזולת. כיצד פוסחים אל מעבר למחיצת הזכוכית? כיצד נותנים לרגשות לחדור את מסך הברזל ולעורר את הנשמה השקועה בשגרת יומה?

מירה מגן מתמודדת עם מצבו הבדידותי של האדם בספרה, "כפתורים רכוסים היטב", המאגד שניים עשר סיפורים קצרים המאכלסים מגוון רחב של דמויות החיים בצילה של הבדידות הקיומית. בספרה בחרה מגן לספר את סיטואציות חברתיות מתוך נקודת מבן של דמויות שקולם בדרך כלל לא זוכה להישמע: רווקות דתיות, חוזרים בתשובה, זקנים וילדים. דמויותיה של מגן אינן מהוות דמויות שוליים שיש לתור ולחפשם בעליות גג נידחות, הן נמצאות בכל בית ובכל שכונה. אולם, על אף שכיחותן, קולותיהם אינם נשמעים, אור הזרקורים החברתי בוחר להתעלם מהם וממצוקותיהם. דמויות אלו אינן מאיישות את הרכבת הדוהרת של ההצלחה החברתית. המסתמנת בדרך כלל באמידות כלכלית, בילדים מחוייכים ובמבט זכוך המקרין לכל עבר, עשינו זאת.

בכישרונה הספרותי המיוחד מצליחה מגן להשמיע את קולותיהם של המושתקים. מי יודע כיצד חש ילד שסבו האהוב נדחק לקרן זווית בידי הורים החפצים להמשיך במסלול המירוצים של החיים? כיצד חשה רווקה דתיה המתאהבת בעמיתה לעבודה? איזו טלטלה מתחוללת בנפשותיהם של ילדים שאימם עוברת התמטוטות עצבים?. בכל סיפור מצליחה מגן לפתוח בפני הקורא חורי הצצה לעולמות המסתתרים בדרך כלל מאחורי חומות של שתיקה. הדמויות משמיעות את קולן, אולם כמו בחיי היום יום הן אינן מצליחות לחולל שינוי במציאות החברתית הנעה על פי סדרים קבועים אשר אינן נשמעים לרצונותיהם של יחידים. בספרה, מגן איננה מציעה פיתרון גורף לבדידות העולה מן הסיפורים, אלא מצביעה על נתיבי מילוט הנגלים כדרכים צדדיות של חמימות אנושית המציעים לגיבורים מזור ולו רגעי, מהמציאות היום יומית. דבקותה של מגן במציאות הראלית של ההוויה החברתית מקנה לסיפורים אמינות ורגישות ההופכים אותם לפנינות חן ספרותיות.

נקודת עוצמה נוספת הקיימת בחיבור מצוייה ביכולתה של מגן להתחקות אחר שפתה היייחודית של כל אחת מן הדמויות. משום שזהו ספרה הראשון של מגן שראה אור בדפוס, נעדרים ממנו אלמנטים שהתווספו לכתיבתה במהלך השנים, כדוגמת השיח עם המקורות הדתיים ועולם הדימויים העשיר. יחד עם זאת, כבר בספרה זה ניתן להבחין בכישרונה יוצא הדופן לכתוב עלילה שאיננה מרובה בהתרחשויות אולם, בזכות רגישותה האנושית, סוחפת את הקורא דף אחר דף. "כפתורים רכוסים היטב" איננו ספרה הטוב ביותר של מגן אשר הלכה והשתבחה עם השנים, אולם יחד עם זאת זוהי יצירה ספרותית מהנה ומרגשת הטומנת בחובה דקות ארוכות של הנאה.