בעשרים השנים האחרונות השלטון המרכזי בישראל מעביר תחומי פעולה נרחבים לאחריותו של השלטון המקומי כדוגמת: חינוך, שיטור מקומי, התארגנות לשעת חירום ועוד. התרחבות הפעילות מציבה בפני השלטון המקומי אתגרים ניהוליים מורכבים המצריכים יכולות גבוהות הן מבחינה פוליטית והן מבחינה מקצועית[1].
אתגר המנהיגות וההובלה מונח לפתחם של שלושה שחקנים מרכזים: הדרג המקצועי- מנהלי האגפים ועובדיהם, הדרג הפוליטי
בעל סמכויות הביצוע- ראש העיר וסגניו והדרג הפוליטי הנבחר ללא סמכויות ביצועיות (חברי המועצות). בין שלושת השחקנים אמור להתקיים מאזן כוחות שיווסת בין רצונותיהם של התושבים לבין היכולות הפיננסיות והאדמיניסטרטיביות של העיר. אולם, מאזן הכוחות מתקיים רק לכאורה משום שבעוד שסמכויותיהם ותפקידיהם של ראשי הרשויות והדמויות המובילות מבחינה מקצועית (גזבר, יועץ משפטי ומנהלי אגפים בעלי מינוי סטטוטורי) מעוגנים בחקיקה, תפקידיהם של חברי המועצות נעדרים כל הגדרה ברורה והם מקבלים לידם אחריות ללא סמכות וללא גיבוי תקציבי. עדות למצבם העגום של חברי המועצה ניתן למצוא בלשון הקלילה והבלתי מחייבת בה בוחר משרד הפנים להציג את תפקידיו של חבר המועצה:
בעל סמכויות הביצוע- ראש העיר וסגניו והדרג הפוליטי הנבחר ללא סמכויות ביצועיות (חברי המועצות). בין שלושת השחקנים אמור להתקיים מאזן כוחות שיווסת בין רצונותיהם של התושבים לבין היכולות הפיננסיות והאדמיניסטרטיביות של העיר. אולם, מאזן הכוחות מתקיים רק לכאורה משום שבעוד שסמכויותיהם ותפקידיהם של ראשי הרשויות והדמויות המובילות מבחינה מקצועית (גזבר, יועץ משפטי ומנהלי אגפים בעלי מינוי סטטוטורי) מעוגנים בחקיקה, תפקידיהם של חברי המועצות נעדרים כל הגדרה ברורה והם מקבלים לידם אחריות ללא סמכות וללא גיבוי תקציבי. עדות למצבם העגום של חברי המועצה ניתן למצוא בלשון הקלילה והבלתי מחייבת בה בוחר משרד הפנים להציג את תפקידיו של חבר המועצה:
"חברות במועצה אינה משרה. זהו תפקיד, זאת משימה אפילו שליחות. אין מקבלים שכר בתמורה על המאמץ שמושקע בה. אין קורס או חוג שיכין את הנבחר לתפקידו….הרבה תלוי בחבר המועצה, כלומר בך![2]".
לאחר מילות העידוד וההשראה מזמין משרד הפנים את חבר המועצה לקחת יוזמה, לצאת אל השטח לקיים פגישות ולקחת חלק פעיל בעיצוב דמותה של העיר על ידי השתתפות בוועדות, ישיבות ביקורת, העלאת שאילתות וכיו"ב. למעשה, נדרש חבר המועצה לבצע עבודה רחבת היקף ללא כל סוג של תגמול או סיוע מקצועי האמור לסייע לו במילוי עבודתו כדוגמת: ייעוץ משפטי, עוזר אדמיניסטרטיבי, החזר הוצאות לקשר עם הבוחר וכו'.
היעדרותם של אמצעים בסיסים מעין אלו הופכים את חבר המועצה לשחקן בעל כוחות הנחותים באופן מובהק מכוחותיהם של שני השחקנים הנוספים:
ראש העיר וסגניו והדרג המקצועי. הבניה מעין זו של יחסי הכוח אינה מאפשרת לחבר המועצה לבצע את תפקידו כמבקר הרשות המבצעת וכמגשר בין רצון הציבור לבין מדיניות הרשות.
ראש העיר וסגניו והדרג המקצועי. הבניה מעין זו של יחסי הכוח אינה מאפשרת לחבר המועצה לבצע את תפקידו כמבקר הרשות המבצעת וכמגשר בין רצון הציבור לבין מדיניות הרשות.
מעמדם הנחות של חברי המועצה לא נעדר מעיניה של הרשות המחוקקת המתדיינת כבר שלושה עשורים בצורך בחיזוק מעמדם
של חברי המועצה[3]. אולם בשל שיקולים שונים ישנה ברית בין משרד הפנים, משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי המנציחה את כוחם הרופס של חברי המועצה. היעדר מסגרת מחייבת ואפקטיבית הובילה לכך שמידת יכולתם לבצע את תפקידם תלויה בכושר הפיננסי העומד לרשותם כיחידים, או ברצונו של ראש הרשות להקצות מהמשאבים העירוניים לטובת חיזוק מעמדם באמצעות הקצאת משרדים ועוזרים לביצוע משימותיהם הציבוריות (כדוגמת עיריית ירושלים, ועיריית תל אביב יפו).
של חברי המועצה[3]. אולם בשל שיקולים שונים ישנה ברית בין משרד הפנים, משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי המנציחה את כוחם הרופס של חברי המועצה. היעדר מסגרת מחייבת ואפקטיבית הובילה לכך שמידת יכולתם לבצע את תפקידם תלויה בכושר הפיננסי העומד לרשותם כיחידים, או ברצונו של ראש הרשות להקצות מהמשאבים העירוניים לטובת חיזוק מעמדם באמצעות הקצאת משרדים ועוזרים לביצוע משימותיהם הציבוריות (כדוגמת עיריית ירושלים, ועיריית תל אביב יפו).
משולש הכוחות שאינו מאוזן ומוטה לרעתם של נבחרי הציבור, פוגע ביכולותיו של הציבור להשפיע על החלטותיו של השלטון המקומי. אם אכן השלטון המרכזי מעוניין בחיזוקו של השלטון המקומי לצרכי הציבור אותו הוא אמור לשרת, עליו לפעול לחיזוק מעמדם של חברי המועצות ברשויות וזאת על ידי גיבושה של מדיניות מובנית שתגולם בתיקונה של פקודת העיריות ובהוספתם של נדבכים נוספים כדוגמת:
א) הגדרה ברורה של תפקידיהם וסמכויותיהם של חברי המועצה.
ב) מתן כלים
אופרטיביים כדוגמת ייעוץ משפטי ומקצועי החפצים בייעוץ בתחומים
הציבורים בהם הם עוסקים.
אופרטיביים כדוגמת ייעוץ משפטי ומקצועי החפצים בייעוץ בתחומים
הציבורים בהם הם עוסקים.
ג) הקצאת שירותי משרד בסיסים לרבות טלפוניה, שירותי מחשוב וכיו"ב.
ד) החזר הוצאות לצורך חיזוק הקשר עם הבוחר.
ה) מתן השתלמויות לחברי המועצה בתחומי הדעת הרלוונטיים לפעולותיהם הציבוריות[4].
תיקונים
ברוח זו הונחו על שולחנה של הכנסת פעם אחר פעם בעשרים השנים האחרונות אולם בשל ברית האינטרסים שצינתי הם נדחו על הסף ולא עברו את מכשול וועדת הפנים של הכנסת, אשר הוציאה מתחת לידיה הררי מלל בתחום אך לא הצליחה לגבש נוסחה שתצליח לעבור בקריאה שניה ושלישית ולהיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.[5]
ברוח זו הונחו על שולחנה של הכנסת פעם אחר פעם בעשרים השנים האחרונות אולם בשל ברית האינטרסים שצינתי הם נדחו על הסף ולא עברו את מכשול וועדת הפנים של הכנסת, אשר הוציאה מתחת לידיה הררי מלל בתחום אך לא הצליחה לגבש נוסחה שתצליח לעבור בקריאה שניה ושלישית ולהיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.[5]
לסיכום, חיזוק מעמדם של חברי מועצות הרשויות המקומיות הוא צעד חיוני במיצובו של השלטון המקומי והתאמתו לאתגרים הגדולים העומדים לפתחו. מלבד הפן הפרקטי חיזוקם של חברי המועצות מהווה אמירה ערכית המדגישה את אמונו של השלטון המרכזי בשיטה הדמוקרטית והנחלתה גם בקרב השלטון המקומי. כך שדמוקרטיה לא תהווה רק מפגש בין הבוחר לקלפי אחת לכמה שנים, אלא מערכת יחסים עקבית ומתמשכת [6].
[1]
בן בסט אבי ומומי דהן, המשבר ברשויות המקומיות- יעילות מול
ייצוגיות, פורום קיסיריה ה-16, יולי 2008.
בן בסט אבי ומומי דהן, המשבר ברשויות המקומיות- יעילות מול
ייצוגיות, פורום קיסיריה ה-16, יולי 2008.
[2]
המדריך לנבחר-פרסום באינטרנט, חלק ב'- בית הנבחרים המקומי- מועצת
הרשות המקומית, משרד הפנים, 2009, עמ' 75.
המדריך לנבחר-פרסום באינטרנט, חלק ב'- בית הנבחרים המקומי- מועצת
הרשות המקומית, משרד הפנים, 2009, עמ' 75.
[3]
ראשיתו של הדיון בשנת 1995 בדיונים סביב תגמול חברי המועצות, דיון
זה המשיך במגוון רחב של דיונים שהתקיימו מראשית שנות האלפיים בדבר הצורך בתיקון
פקודת העיריות המנדטורית ומתוך כך גם בשינוי מעמדם של חברי המועצות.
ראשיתו של הדיון בשנת 1995 בדיונים סביב תגמול חברי המועצות, דיון
זה המשיך במגוון רחב של דיונים שהתקיימו מראשית שנות האלפיים בדבר הצורך בתיקון
פקודת העיריות המנדטורית ומתוך כך גם בשינוי מעמדם של חברי המועצות.
[4]
עיון נרחב בתיקון הנחוץ בפקודת העיריות בנושא זה ראה, בלנק ישי
ואיסי רוזן צבי, הצעת חוק העיריות: הווה ללא עבר, רפורמה ללא עתיד, חוקים ,1, 49,
2009.
עיון נרחב בתיקון הנחוץ בפקודת העיריות בנושא זה ראה, בלנק ישי
ואיסי רוזן צבי, הצעת חוק העיריות: הווה ללא עבר, רפורמה ללא עתיד, חוקים ,1, 49,
2009.
[5] הצעת חוק העיריות החדש (2013- פ19299)- הוגשה על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית. הצעה זו
מהווה ניסיון נוסף לקדם הצעות חוק שהונחו בעבר- (פ184126), (מ17292) בדגש על
סעיפים: 60, 62, 63
מהווה ניסיון נוסף לקדם הצעות חוק שהונחו בעבר- (פ184126), (מ17292) בדגש על
סעיפים: 60, 62, 63
[6]
בלנק ישי ואיסי רוזן צבי, הצעת חוק העיריות: הווה ללא עבר, רפורמה
ללא עתיד, חוקים ,1, 49, 2009.
בלנק ישי ואיסי רוזן צבי, הצעת חוק העיריות: הווה ללא עבר, רפורמה
ללא עתיד, חוקים ,1, 49, 2009.
