המיליונר מהדלת ממול מאת צמד החוקרים האמריקאיים תומס סטנלי ווילאם דנקו יצא לאור בארה"ב בשנת 1996. מאז הספר נמכר ביותר מ- 3,000,000 עותקים ותורגם לשפות רבות ומגוונות. לצערנו כמו במקרים רבים התרגום לעברית הגיעה באיחור. הוא ראה אור רק ב-2022 בהוצאת סלע מאיר שחנכה "ספריה עסקית" עם עשרות ספרי עסקים מרתקים במיוחד. כשמדפדפים בספר מתחדדת השאלה, מה סוד כוחו של ספר גדוש בטבלאות ומספרים שעוסק בניתוח דפוסי העושר של מיליונרים בארה"ב?
לדעתי הסיבה המרכזית היא הסקרנות שבבסיסה השאלה, מי הוא השכן המיליונר המסתתר מאחורי הדלת?
המיליונר מהדלת ממול בין דמיון למציאות
ההפתעה הגדולה ביותר שהספר מזמן היא שדמות המיליונר רחוקה מאוד מהדימוי ההוליוודי המוכר. המיליונר שהתגלה במחקר אינו נוסע ברכבי יוקרה או מוציא סכומים גבוהים על חופשות ומותגים. אלא בניגוד למצופה דמותו די אפרורית. הוא נוסע ברכבים יד שניה השייכים לפירמות אמריקאיות מקומיות, מנהל חיים חסכניים הכוללים כרטיסי אשראי של רשתות דיס-קאונט ורכישות מושכלות. אם זהו המיליונר מי אלו החיים חיי מותרות המפרנסות חנויות יוקרה, טיסות במחלקה ראשונה ואורח חיים מנקר עיניים?
למחברים ישנה לא פחות מבשורה, אלו החיים חיי מותרות אינם בהכרח מיליונרים אלא דווקא בעלי הכנסה גבוה החיים חיי מותרות. הללו למרבה ההפתעה רחוקים מאוד מחופש כלכלי ולמעשה צריכת היתר שלהם הינה יותר מצג שווא של אמידות. החוקרים מראים שאלו החיים חיי מותרות מסתכנים בכך שככל שהם הולכים ומתבגרים מצבם הולך ומורע. הדאגות הכלכליות לגבי עתידם ולגבי עתיד ילדיהם הולכות וגדלות.
קבוצה זו של אנשי המותרות מכונה על ידי המחברים: תת צוברי הון. כלומר אנשים שלמרות הכנסתם הגבוה הם אינם מצליחים לצבור הון משמעותי. הקבוצה השנייה אליה דווקא משתייכים המיליונרים הם צוברי הון עילאים- המהווים את העתודה של המיליונרים האמריקאיים.
"רוב המיליונרים מודדים את הצלחתם לפי שווים הנקי ולא לפי הכנסתם השנתית. למעשה, לצורכי צבירת הון, להכנסה חייבת אין משמעות גדולה במיוחד. משעה שהכנסתך עוברת רמה מסוימת…..חשוב יותר מה אתה עושה עם ההון שכבר יש לך ולא כמה אתה מרוויח" (84).
איך תדעו מהו קו המגמה שלכם?
סטנלי ודנקו מחברי הספר, המיליונר מהדלת ממול, מציעים נוסחה פשוטה לחישוב עושר:
הגיל שלכם X הכנסה שנתית ברוטו לחלק ל-10.
המספר שיצא לכם אמור לייצג את השווי הנקי שלכם. כלומר סך הנכסים שברשותכם (קרנות השתלמות, פנסיה, תיק השקעות, נדל"ן) פחות סך ההתחייבויות (הלוואות, תשלומים בכרטיסי אשראי). אם יש ברשותכם מעל המספר המצופה אתם משתייכים לצוברי ההון ואם מתחת לכך, אתם בתת צבירה. כאשר המרחק שלכם מהמספר מייצג את המרחק בין השווי הנקי שלכם בפועל לבין מה שהוא אמור להיות.
הניסוי באמצעות נוסחת העושר מאיר עיניים ומאפשר למתוח מעין סקלה בה אתם יכולים להתמקם.
איך הופכים לצוברי הון?
בראש ובראשונה המחברים מדברים על שתי פעולות משמעותיות שהן הבסיס להצלחה.
מיינד סט- לחשוב פחות על מה שיש לשכן מהדלת ממול ולקבוע רף אישי אליו רוצים להגיע. מומלץ מאוד לתרגל דחיית סיפוקים ושיח פנימי שבמרכזו ניצבות השאלות: האם אני באמת צריך את הקניה הזו? דייקו האם מדובר על השקעה או התחייבות?
הרגלים- צבירת הון לשכירים אינה פשוטה, היא מחייבת משמעת עצמית והתמדה. הכוללת הפקדה קבועה לחיסכון, ושמירה על אופטימיות גם בימים בהם השווקים יורדים. המיליונרים שרואיינו היו אנשי עבודה קשה, אך עיקר כוחם היה בריסון עצמי וביצירת שגרות המאפשרות חיסכון.
המיליונר מהדלת ממול- סיפור של מוצא וערכים
למרות שצבירת עושר מצריכה מיינד סט והרגלים, ישנה חשיבות משמעותית למשתנים נוספים המשפיעים על היכולת להפוך למיליונרים. המחברים שלא מסתירים את נטייתם הרפובליקנית והשמרנית מונים מספר משתנים שהיו משותפים למיליונרים אותם הם חקרו:
א. יזמים עצמאיים
ב. בעלי מקצועות חופשיים: עורכי דין, רואי חשבון, רופאים, מתכנתים.
ג. גברים
ד. בנים של מהגרים (בעיקר בגלל האמביציות)
ה. נשואים
מה עושים מחר בבוקר
- ציירו תמונת עתיד- כדי לחסוך ביעילות צריך לדעת למה חוסכים (חופש כלכלי, חינוך לילדים ולנכדים, יציבות כלכלית)
- הגדירו תקציב- הכולל יעדי חיסכון
- ביחרו מיינדסט- הבינו את ההבדל בין מותרות לעושר והתמקדו בצבירת הון ולא בצריכה.
- הרחיבו את ההשכלה הפיננסית- לפודקאסטים וספרים מומלצים מוזמנים להיכנס לסקירות שלי בנושא.
- פיתחו אפיקי הכנסה מגוונים ונסו לצמצם את מידת התלות בעבודה ישירה לעומת השקעות ונכסים
- שיכרו אנשי מקצוע שיעזרו לכם לצמצמם בתשלומי מיסים, למקסם את ההשקעות ולפתח הרגלים של צוברי הון.
- הסתכלו פחות על השכנים ויותר על סעיף 1
לסיכום, הספר, המיליונר מהדלת ממול, היה מעניין. אולם ריבוי הדוגמאות הקשורות למציאות הייחודית לארה"ב (מס ירושה, העדר חובה לחיסכון לפנסיה, שירותי בריאות לוקים בחסר) הופכים חלקים נרחבים ללא רלוונטיים לקורא הישראלי. בנוסף לאורך הקריאה הרגשתי לא פעם שהנתונים הם מלפני עידן ועידנים (שנות השמונים והתשעים). הארכאיות באה לידי ביטוי במגוון תחומים: תעשיית הטק לא הופיעה כלל והיחס לנשים נשאר מיושן ומתנשא. התחושה הכללית שלי הייתה שכדי לשמור על עניין הייתי זקוק ללא מעט מאמץ. יחד עם זאת אין ספק שקיבלתי מהקריאה תובנות נפלאות, בעיקר על הפער בין דימוי למציאות ועל חשיבותו של מיינד-סט לשינוי מצב כלכלי.
אהבתי את הספר, אך היה לי קשה לצלוח אותו (לפחות 3 חודשי קריאה במנות קטנות). למי שלא ממש אוהב לקרוא ספרים בנושא עדיף לעבור לתקציר\פודקסט\סרטון שייתנו לכם את התובנות המזוקקות ופחות את היגיעה.
לפוסט מעניין ומרחיב על התפיסה בבסיס הספר- מוזמנים להכנס לאתר הסולידית
