אברהם אייזן

השבוע יצאתי סוף סוף לחופשת הקיץ המיוחלת לאחר תקופה רצופה בשינויים ומעברים. מה כבר צריך

המאורעות האיומים שפקדו את אדמת פולין לפני כשבעים שנה כיסו בעשן היסטוריה יהודית מפוארת שנפרסה

בין חברים, עמוס עוז, כתר 2012 לא משנה אם אתה בדרום או בצפון, על חוף

קרוב לחודשיים לא כתבתי, וזאת על אך שהמשכתי לקרוא במרץ: סיפורים קצרים, רומנים וספרי מתח

חג הפסח הוא מפגן של נוסטלגיה, שליל הסדר מהווה את נקודת השיא שלו. כל הגיג 

שמות נזעקים מבעד לרמקולים, צעירים מחויכים עולים לאוטובוסים מאובקים, מתיישבים זה לצד זה בנוקשות. לא

עם צאתו של חג הפורים כשאדי האלכוהול מתפוגגים והבל פיהם של שיכורים נגוז באוויר, מתחיל

פעמים רבות פתיחתו של ספר דומה ליציאה למסע, ישנה התרגשות הנישאת באוויר לנוכח הבלתי ידוע,

ספרה של יעל הדיה, תאונות, זכה לקרוב לעשרים מהדורות מיום הגחתו ממחסני הוצאת עם עובד