אברהם אייזן

כשלמדתי היסטוריה באוניברסיטה נמשכתי ללימודי העת החדשה, רציתי תשובות על שאלות השעה. התעמקתי בשאלות של

מדי כמה חודשים נפתחות מהדורות החדשות בידיעות על תפיסתו של פושע נאצי, על המרקע מופיע

בציבוריות הישראלית הנרטיב השואתי  מהווה חלק בלתי נפרד מהשיח היום יומי,אולם הנוכחות שלו היא בעיקר

עם חטיפתו של אייכמן בשנות השישים של המאה הקודמת, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים חדר לתודעתם

ישנן חוויות כמו אובדן של אדם קרוב או להבדיל הורות שלא ניתנות לחיזוי עד שאתה

עם כניסתם של ערוצי הלווין והכבלים לפני כשני עשורים לשוק הטלוויזיה הישראלית לוח המשדרים הטלוויזיוני

בחופשת הקיץ של סוף כיתה ו' נסעתי לנופש בן שבוע אצל חברים של הורי בכפר

כשהייתי בכיתה ג' נסגר בית הספר השכונתי בו למדתי,  בעקבות זאת נאלצתי לצאת מהשכונה ולהסחב

פרשות "תזריע-מצורע" מהוות אתגר של ממש בפני דרשנים  הנצרכים להפיח חיים ולמצוא  מסרים אמוניים בפרשות העמוסות