ereviewc_admin

יש משהו בקריאה של ספר המזכיר יציאה לבליינדייט, ציפיה רומנטית למשהו שונה שלא הכרת, לחיבור

אני מגדיר את עצמי כאדם תכליתי ולכן פעמים רבות במהלך הקריאה, עולות בי מחשבות טורדניות

קובי אוז, משה חוואטו והעורב, קשת 1996 החברה הישראלית היא בראש ובראשונה חברת מהגרים המאופיינת

על אף שהשכונות הערביות נמצאות במרחק של כמה דקות נסיעה מביתי, תושביהם הערבים רחוקים מתמיד.

שרון קריץ, שני ירחים, ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 2001 כבר למעלה מחמש עשרה שנה אני ניזון

לאחר שנכוויתי מהעיבודים הקולנועיים שנעשו ל "נער החידות מבומביי" ו"אם יש גן עדן", החלטתי להתנזר

בעת שירותי הצבאי היה עולמי הרוחני בעומק הבוץ שדבק בסוליות נעלי הצבאיות.האטימות הרגשית שסיגלתי לעצמי

מלבד זיכרון עמום מחגיגת ביכורים בה השתתפתי בילדותי, לא התוודעתי ישירות לתנועה הקיבוצית. את החסר