מנהיגות קרבית היא אחת מהפעולות המורכבות ביותר שאדם יכול לקחת על עצמו. ישנו ויכוח עתיק האם מנהיגות הינה תכונה מולדת או נרכשת. לדעתי כמו הרבה דברים בחיים מדובר על נטייה אך אימון ותרגול יכולים לסייע לה להתגלות, להתעצם ולהתאים את עצמה למציאות המשתנה. בויכוח הזה נשברו קולמוסים רבים של חוקרים אקדמיים, אך בסופו של דבר המציאות רווית המלחמות בה אנו חיים מאפשרת לבחון את השאלה מתוך חיכוך עם המציאות. כמי שעוסק בסוגיה זו רבות, אני שמח להעמיק את ידיעותיי במחקרים הבוחנים תפקוד תחת אש. לכן בעת הזו של "מלחמת חרבות ברזל" שמחתי לחזור ולקרוא את אחד המחקרים הקלאסיים בתחום המנהיגות הצבאית, משבר בפיקוד (משרד הביטחון, 1981) שראה אור באנגלית בראשית שנות השבעים של המאה הקודמת.
מנהיגות מתחילה במיקוד שליטה פנימי
במוקד הספר בוחנים הסוציולוגים הצבאיים ריצ'ארד גבריאל ופול סאואג' מתוך פריזמה מנהיגותית את כישלונה של ארה"ב מלחמת וייטנאם. החוקרים מנסים לבחון מדוע כוחות אמריקאיים עם ציוד משובח, סיוע אווירי יוצא מן הכלל ואספקה רציפה לא הצליחו להכניע את האויב ואם לא די בכך חוו התפוררות מוחלטת בלחץ צבאי יחסית נמוך.
בעוד שהפיקוד האמריקאי הבכיר ניסה לפנות למיקוד שליטה חיצוני ולהסביר את הכישלון בהתפוררותו הערכית של הדור והיעדרותה של תמיכה פוליטית מבית. המחברים מבקשים להביט פנימה לתוככי הממסד הצבאי האמריקאי ולהצביע על מוקד השליטה הפנימי שהוביל לכישלון. לשיטתם הכישלון בשדה הקרב נובע ממשבר ערכי שתחילתו בקצונה הגבוה ואחריתו במפקדים בדרג הטקטי (גדוד).
"כוחות פנימיים במבנה הצבאי כגון תחושה מפותחת של מקצועיות ואתיקה צבאית מכובדת חיוניים הרבה יותר להבנת דרגת הלכידות, שיקיים צבא תחת לחץ. לכן איננו מסכימים עם התפיסה הרווחת, כי סימנים של התפוררות צבאית הם תוצאתם הישירה של גורמים שמקורם בחברה החיצונית". (עמ' 35)
מנהיגות במשבר ערכי
המחברים טוענים שראשית המשבר היא בהחלפת המצפן הערכי של ערכי הצבא לערכים מהעולם העסקי-תאגידי. עולם המקדש תועלת אישית, יעילות ורווח. ערכים שאינם מותאמים לחוויה הצבאית ולמשימות בהם אנשים נדרשים להקריב את חייהם ולא רק להביא ערך לבעלי המניות. אימוצם של ערכים לא מותאמים הוביל להשמת דגש על תגמולים חומריים וחברתיים (אותות הצטיינות), על הקטנת סיכון של מפקדים החפצים בקידום ופיתוח שיטת כרטיסיה בה המפקדים פוסחים על שדה הקרב כחלק ממסלול הקידום. כמו כן השינוי הערכי הוביל לשינוי מבני בו ישנם יותר ויותר קציני מטה ויועצים על פני לוחמים המבצעים את המשימה הצבאית הלכה למעשה.
לאורך הספר מראים המחברים כיצד בעוד הפיקוד הבכיר עסוק בפיתוח קריירה החוגרים הפשוטים נשלחו למשימות חסרות תהילה המובלות ברמת המחלקה והפלוגה. משימות אלו שכונו תחת "אתר והשמד", היו למעשה פטרולים אלימים שנועדו לחשוף חיילי אויב ולהשמידם מבלי להביא הכרעה מהותית על המערכת. כתוצאה מכך הפטרולים חזרו שוב ושוב לאותם שטחים, גבו מחיר מהצד השני אך הפילו חללים רבים בקרב החיילים הזוטרים. כאשר רק מפקדיהם הזוטרים נמצאים לידם בעוד שמפקדיהם הבכירים נמצאים במקומות מוגנים, עטורים במדיהם הייצוגים נוצצים ונהנים ממטעמי האספקה.
היעדרותה של השותפות והפער הערכי בין אלו המדברים על הקרב ומהללים את גבורת הלוחמים לבין אלו הנושאים בנטל הלך והתרחב ולמעשה הוביל בהדרגה להתפוררותן של היחידות. הללו סבלו משימוש בסמים, מהעדר משמעת בסיסית, מחוסר מוטיבציה וממשבר אמון הולך וגדל בין המפקדים לחייליהם. כתוצאה מכך הביצועים הצבאיים היו דלים מאוד ומפקדים שניסו לחולל שינוי נתקלו בכתף קרה במקרה הטוב ובמקרה החמור נרצחו על ידי חייליהם.
"ניהול טוב אינו נותן בהכרח מנהיגות טובה. בלי ספק, מנהיגות טובה כרוכה בניהול טוב, שכן מפקד קרבי חייב לנהל כהלכה את אספקת התחמושת שלו ואת שאר הפרטים הלוגיסטיים. ואולם חשוב מזה הוא, שמפקד אינו יכול "לנהל" את אנשיו אל מותם, ומלחמת וייטנאם תוכיח. "ניהול" טוב אין בו כדי לתת מנהיגות טובה משום בחינה שהיא. ואף על פי כן, מודל התפקידים הדומיננטי הנראה בצבא כיום הוא זה של המנהל, על הערכים הנלווים אליו, ולא של המפקד הבנוי על־פי קווים מסורתיים. האתיקה הדומיננטית היא זו של התאגיד העסקי, וכפי שנדמה לנו, תהליך הבחירה לעמדות גבוהות מדגיש הרבה יותר את ההכשרה לנהל תאגיד מאשר להנהיג אנשים בקרב".(עמ' 106)
רוצים שינוי התחילו במיקוד שליטה פנימי
המחברים הציעו בספרם לחולל רפורמה מהותית בצבא האמריקאי שראשיתו אינו טכני אלא ערכי-מהותי. לדידם צבא מנצח יכול להתקיים רק כאשר ישנה שותפות בין גורל וייעוד בין המפקדים לחיילים. שותפות המבוססות על קוד-ערכי משותף שאינו אופורטוניסטי (מענקים, קריירה) אלא מבוסס על אמון, נאמנות הדדית, אחריות, כבוד, הקרבה ושליחות.
על אף שהדברים נכתבו לפני חמישים שנה עבור צבא אחר ובמציאות שונה מצאתי בדברים ערך רב רק לימנו. לאורך הספר המחברים מהללים את הלכידות בצבא הישראלי (מדובר על אחרי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים) ובעיקר על ההקרבה של הקצונה הזוטרה ונאמנותה לחיילים.
בחלוף עשרות שנים אני עדין חושב שהמצפן הערכי של צה"ל שונה מהאתיקה התאגידית שהובילה את הצבא האמריקאי לתבוסתו. יחד עם זאת אין לנוח על זרי הדפנה, הלחצים החיצוניים חזקים ותהליכי השחיקה בעיקר במלחמה ארוכה הינם בלתי נמנעים. על כן ישנה חשיבות לשיח ביקורתי ובחינה מתמדת של הפער המובנה בין הצהרות למעשים, לשיח הבוחן סוגיות פיקודיות מנקודת מבט ערכית (שיח מפקדים\שיח חיילים), לבחינת אפיקי קידום בהתאם לבחינת החלטות ערכיות שנעשו לאורך התפקיד.
כלים מעשים לפיתוח מנהיגות קרבית
מנהיגות קרבית אינה נוצרת יש מאין, כדי לקיימה יש לפעול בצורה פרו-אקטיבית לטיפוחה. גם במציאות של היום מפקדים מרמת הפלוגה יכולים לשנות ולהפוך ערכים מקלישאות לדרך חיים. אולם כדי שהדבר יקרה כמו כל דבר בצבא צריך לתרגל אותו ולהפוך אותו לחלק מהתרבות הארגונית. הינה כמה דרכים שמאפשרות לחולל את השינוי כבר מחר בבוקר. חשוב לזכור שלא מדובר על תהליך חד פעמי או על סדרת חינוך מעת לעת אלא מדובר על תהליך שבבסיסו ההכרה שמדובר במשימת חיים המלווה את המפקד מרגע קבלת המדים ועד ליום בו יפשוט את מדיו.
- פיתוח מצפן מוסרי– הגדירו מהם הערכים המנווטים את פעולותיכם (כדי שלא נשאר עם סיסמאות ליד כל ערך כיתבו את ההתנהגויות המביאות אותו לידי ביטוי. לדוגמא: מקצועיות\ ביצוע תחקיר אישי בסיום כל משימה).
- קבלת החלטות מודעת -שאלו את עצמכם למה אני מחליט ככה? האם ההחלטה תואמת את ערכי?
- שיח מפקדים- הקדישו זמן לבחינת שאלות ערכיות העולות מהשטח (יכול להיות ברמת סגל הפלוגה או סגל הגדוד) חשוב מאוד לא להגרר להאשמות או קלישאות. אלא לבחון את הפעולות שבוצעו בפריסמה ערכית ובחינה של האם הפעולה משרתת את המטרה.
- שיח משקף עם החיילים– שאלו את החיילים כיצד הם רואים את המציאות (יותר קל לעשות זאת עם חיילי מילואים, אולם צוותי לוחמים בוגרים יכולים לעמוד באתגר הזה).
מנהיגות קרבית הפניות להעמקה
כח צביקה 24 שעות של גבורה במלחמת יום כיפור-לחץ כאן
על אתגרי הפיקוד במילואים ופיתוח מנהיגות בלחימה מוזמנים להכנס לפודקסט המשותף שלי עם אריאל בן גד, כינוס קודקודים
