במרכז ספרו של רון קורי, "הכול משנה", ניצבת משפחה לא מתפקדת החיה בשולי החברה. האב, ג'וני, שויתר על קריירת בייסבול מצליחה לטובת שירות בויטנאם בה איבד חלק מידו הימנית. האם, המכורה לטיפה המרה, והבנים, רודני וג'וניור, הנצבים במרכזה של העלילה. הגיבור המרכזי הינו ג'וניור, ילד מחונן החוזה את סוף העולם. יכולותיו הבלתי רגילות פותחות בפניו נקודות מבט מגוונות על הסובבים אותו וכך אירועים שונים מקבלים באמצעותו פרשנויות בלתי שיגרתיות. יחד עם זאת, קצת מפתיע שילד מחונן שהמספר ממקם אותו כאחד מארבעת האנשים החכמים החיים על פני כדור הארץ, מפיק תובנות כל כך באנליות על המציאות.
לאורך העלילה חשתי לא פעם אבוד. הקפיצות הלא מוסברות בזמן במקום ונקודת המבט שבה מסופרת העלילה הופכים את הספר לאסופה של סיפוריים אשר אינם מתגבשים לכדי עלילה רציפה בה הדמויות מקבלות עומק. יחד עם זאת, הסיפורים האקראים היו מעניינים ומושכים. כמו כן, הודות לתרגום המצויין של דנה אלעזר הלוי, היה לי קשה להניח את הספר מהיד. אפשר לומר שספרו של קורי מהווה טיוטא מצויינת וניתן לשער שליטוש ועריכה נוספת היו יוכלים להפוך את החיבור לספר ראוי.
מלבד הכשלים הספרותיים הוטרדתי בעיקר מהנחת היסוד הפילוסופית העומדת בבסיס הספר הטוענת שלאינספור האירועים הקטנים המרכיבים את חיינו ישנה משמעות. לשם הבהרת הנקודה אצטט מדבריו של קורי:
"יש לך יסוד סביר לחשוב שדריכה על דבורה אינה גורם משמעותי כל כך במסלול חייו של אדם. אך טעות בידך. מפני שלולא דרכת על הדבורה ההיא, היא הייתה מוסיפה לחיות ומתחילה להאביק שדה מאחורי תחנת כיבוי האש הנטושה שבקצה הצפוני של העיר…והארי בויד, מיליונר קשיש, …היה מתפעל כל כך מיופיים של פרחי הבר האלה, שמרכז עוני שתכנן להקים בקהילה במרחק ארבעים קילומטר דרומה היה מוקם במקום זאת באזור תחנת כיבוי האש הנטושה ההיא, ומשנה את חייהם של אלפי ילדים" (עמ' 361).
המסר העולה מהפסקה הוא שלכל אירוע המתרחש בחייך ישנה השפעה מכרעת על המציאות. תפיסה זו איננה מייחדת את יצירתו של קורי וניתן למצוא את ביטויה אף ביצירה הקולנועית הנעשת בארה"ב בשנים האחרונות. כדוגמת הסרטים: "אפקט הפרפר" ו"דלתות מסתובבות" המראים כיצד בחירות אקראיות וחסרות חשיבות לכאורה משנות את נתיב חיינו באופן מובהק. תפיסה זו שעונה על גירסה פופולארית של תורת הכאוס הגורסת שכל משק כנפיים של פרפר מחולל שינוי במציאות הסובבת. לפי תורה זו, אין כל הפרדה בין עיקר לטפל, בין חשוב ללא חשוב, וזאת משום שלכלל הפעולות הנעשות במציאות ישנה משמעות שווה. למעשה, גישה זו מרוקנת את מושג המשמעות מכל תוקף והופכת אותו למושג שאיננו מסייע בהגדרת והבהרת המציאות (משום שאם הכל הוא בעל משמעות אז לשום לשום דבר אין משמעות, משום שמושג המשמעות איננו קיים עוד) ומכאן למעשה המשמעות הופכת לחסרת משמעות. גישה זו המשטחת את השיח מאפיינת במידה רבה את התרבות הפוסט מודרנית בה אנו חיים, המנסה לטשטש את ההבדלים בין תחומים באמצעות הבניה של מסגרת שיח אחידה שבה כביכול כולם שווים ואין הפרדה ברורה בין טוב לרע ובין עיקר לתפל. הגישה השטחית שבמבט ראשוני כל כך קוסמת מהווה את הציר המכונן עליה נבנית עלילתו של הספר,"הכול משנה", המהווה למעשה קשקוש ניו-איג'י המסתתר תחת שפה קולחת ועלילה רציפה ומהירה הסוחפת את הקורא במשך מאות עמודים הנדמים לאכילה בלתי מרוסנת של סופגניות דוטנס, המשאירות בסוף האכילה טעם לוואי תפל של חומר משמר וכמות בלתי סבירה של סוכר מעובד.
שומר נפשו ירחק.
לאורך העלילה חשתי לא פעם אבוד. הקפיצות הלא מוסברות בזמן במקום ונקודת המבט שבה מסופרת העלילה הופכים את הספר לאסופה של סיפוריים אשר אינם מתגבשים לכדי עלילה רציפה בה הדמויות מקבלות עומק. יחד עם זאת, הסיפורים האקראים היו מעניינים ומושכים. כמו כן, הודות לתרגום המצויין של דנה אלעזר הלוי, היה לי קשה להניח את הספר מהיד. אפשר לומר שספרו של קורי מהווה טיוטא מצויינת וניתן לשער שליטוש ועריכה נוספת היו יוכלים להפוך את החיבור לספר ראוי.
מלבד הכשלים הספרותיים הוטרדתי בעיקר מהנחת היסוד הפילוסופית העומדת בבסיס הספר הטוענת שלאינספור האירועים הקטנים המרכיבים את חיינו ישנה משמעות. לשם הבהרת הנקודה אצטט מדבריו של קורי:
"יש לך יסוד סביר לחשוב שדריכה על דבורה אינה גורם משמעותי כל כך במסלול חייו של אדם. אך טעות בידך. מפני שלולא דרכת על הדבורה ההיא, היא הייתה מוסיפה לחיות ומתחילה להאביק שדה מאחורי תחנת כיבוי האש הנטושה שבקצה הצפוני של העיר…והארי בויד, מיליונר קשיש, …היה מתפעל כל כך מיופיים של פרחי הבר האלה, שמרכז עוני שתכנן להקים בקהילה במרחק ארבעים קילומטר דרומה היה מוקם במקום זאת באזור תחנת כיבוי האש הנטושה ההיא, ומשנה את חייהם של אלפי ילדים" (עמ' 361).
המסר העולה מהפסקה הוא שלכל אירוע המתרחש בחייך ישנה השפעה מכרעת על המציאות. תפיסה זו איננה מייחדת את יצירתו של קורי וניתן למצוא את ביטויה אף ביצירה הקולנועית הנעשת בארה"ב בשנים האחרונות. כדוגמת הסרטים: "אפקט הפרפר" ו"דלתות מסתובבות" המראים כיצד בחירות אקראיות וחסרות חשיבות לכאורה משנות את נתיב חיינו באופן מובהק. תפיסה זו שעונה על גירסה פופולארית של תורת הכאוס הגורסת שכל משק כנפיים של פרפר מחולל שינוי במציאות הסובבת. לפי תורה זו, אין כל הפרדה בין עיקר לטפל, בין חשוב ללא חשוב, וזאת משום שלכלל הפעולות הנעשות במציאות ישנה משמעות שווה. למעשה, גישה זו מרוקנת את מושג המשמעות מכל תוקף והופכת אותו למושג שאיננו מסייע בהגדרת והבהרת המציאות (משום שאם הכל הוא בעל משמעות אז לשום לשום דבר אין משמעות, משום שמושג המשמעות איננו קיים עוד) ומכאן למעשה המשמעות הופכת לחסרת משמעות. גישה זו המשטחת את השיח מאפיינת במידה רבה את התרבות הפוסט מודרנית בה אנו חיים, המנסה לטשטש את ההבדלים בין תחומים באמצעות הבניה של מסגרת שיח אחידה שבה כביכול כולם שווים ואין הפרדה ברורה בין טוב לרע ובין עיקר לתפל. הגישה השטחית שבמבט ראשוני כל כך קוסמת מהווה את הציר המכונן עליה נבנית עלילתו של הספר,"הכול משנה", המהווה למעשה קשקוש ניו-איג'י המסתתר תחת שפה קולחת ועלילה רציפה ומהירה הסוחפת את הקורא במשך מאות עמודים הנדמים לאכילה בלתי מרוסנת של סופגניות דוטנס, המשאירות בסוף האכילה טעם לוואי תפל של חומר משמר וכמות בלתי סבירה של סוכר מעובד.
שומר נפשו ירחק.
