רון בן ישי הוא אחד מעמודי התווך של העיתונות הישראלית, במשך 50 שנה הוא מסקר זירות עימות בישראל ומחוצה לה. בשונה מכתבי המלחמות המוכרים לנו כיום המשיירים קו עם דובר צה"ל, רון בן ישי הביא עימו לאורך השנים שיח ביקורתי. לדוגמא, הודות לערנותו הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה שהתקיים ב-17 בספטמבר 1982 הגיעה לידיעתו של ראש הממשלה מנחם בגין, ולאחר מכן לפתיחתה של וועדת החקירה הממלכתית. רון שילם על עמוד השידרה המוסרי שלו מחיר אישי כבד, אריאל שרון הפסיק לשוחח אותו וחלק מקציני צה"ל ראו בו כמי ששבר את השורות. אירוע זה הוא רק עדות בודדת אחת למקרים רבים בהם רון בן ישי הלך אחרי צו מצפונו. לא עוד מרדף אחר כתבה או רייטינג אלא עמוד שידרה מוסרי הבא לידי ביטוי בדיווחים מהשטח, בחילוץ פצועים תחת אש (הן ככתב במלחמת יום כיפור והן במלחמה על המובלעת הטורקית בקפריסין). השילוב הנדיר בין אומץ לב, סקרנות אינטלקטואלית שאינה יודעת שובע וחושים עיתונאיים הופכים את ספרו של רון בן ישי, כתב חזית (ידיעות אחרונות, 2018) לספר מרתק.
הספר מתחקה אחר עלילותיו של רון בן ישי ככתב צבאי באזורי העימות המרכזים בעולם. הקריירה שלו החלה בשנות השבעים של המאה העשרים והסתיימה באדוותיו המאוחרות של האביב הערבי בשנת 2012. במשך חמישה עשורים נכנס רון כעיתונאי ללב אזורי העימות תחת זהות בדויה של כתב פרינלס מאקוודור/ארה"ב. הוא הסתתר בדפנות כפולות של משאיות, נשכב בין עזים וכבשים וכל זאת כדי להגיע בזמן ובמועד הנכון לאזורי העימות המתבוססים בדם. כל אחד מפרקי בספר מוקדש למרחב עימות אחר וכולל הסבר קצר על הנסיבות לפרוץ העימות, תיאור של הדמויות המרכזיות ולאחר מכן תיאור של החוויות האישיות ככתב חזית, הצריך לגלות פעם אחר פעם תושייה.
רון בן ישי- איפה אפי?
הספר הזכיר לי את ספר הילדים, איפה אפי, בכל מהומה בין אם בלוב ובין אם בעירק- הסתתרה לה דמותו של רון העיתונאי החוקר. זה שאינו חושש ללכלך את הידיים וללקט סיפורים מעומק השוחות. צריך לזכור שאת עיקר הקריירה שלו עשה בן ישי לפני עידן הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים. עידן בו כל ילד הופך לעיתונאי המביא גילויים מהשטח. העידן הקדום שבו פעל כלל צורך ממשי להיות בשטח, למצוא קו טלפון עם חיבור בינלאומי ולאחר מכן לתאם זמן עם קלדנית מקומית על מנת להקליד את הכתבה. קשה לתפוס שרק לפני עשורים בודדים כך עבר המידע בעולם. במציאות שכזו יכולות נדירות של תושייה, הרפתקנות והעמקה היו מצרך נדיר שכלי תקשורת השקיעו בו רבות על מנת להביא סיפורים ייחודים מהשטח. את הסחורה הזו סיפק שנה אחר שנה הכתב הצבאי ב-ה הידיעה, רון בן ישי.
עומק אינטלקטואלי לצד יכולת אילתור יוצאת דופן
הספר ריתק אותי פעמיים. פעם אחת הודות לניתוחים הממוקדים ומאירי העיניים על אזורי העימות השונים הנסקרים בספר. מודה שעל אף שאני חובב היסטוריה, חלק מהעימותים לא היו מוכרים לי או שהיו ידועים לי רק ככותרת. הספר אפשר לי לחזור אליהם מנקודת מבט סקרנית ולמדנית. השני, יכולת התושייה הבלתי נדלת של רון בן ישי ככתב חזית. פעם אחר פעם מתאר רון כיצד הוא הצליח להיכנס בעורמה לאזורי העימות, לרקום קשרים, לשדר מגבעות שוממות ורובעים מטווחים ולמצוא בין לבין סיפורים ייחודים. כל זאת תוך לקיחת סיכון לא מבוטל שלא פעם כלל גם מחיר אישי כבד לרבות פציעה מירי מהמארב במהלך סיקור עיתונאי במלחמת האזרחים ביגוסלביה. ההליכה על הדק בין עיתונאות לריגול הילכה עלי קסם ואהבתי מאוד את יכולת האילתור ומשחק המוחות אל מול עיתונאים ודוברים למיניהם.
אין ספק שהשילוב הנדיר של רון בן ישי בין הרפתקנות לבין עומק אינטלקטואלי, מקנה לו כוח על שאפשר לו להתרוצץ בכל הפינות הנידחות בעולם ולהביא סיפורים ייחודים. ראיונות עם מורדים כורדים בצפון עירק, סיפורים של שכירי חרב ממלחמת האזרחים בגרוזני המופצצת, תחקירי עומק על קרטלי סמים בעומק הג'ונגל הקולומביאני. זו רק רשימה חלקית מאוד של ההרפתקאות המתוארות בספרו, כתב חזית. רוחב היריעה והשונות בין האירועים מאפשרים למגוון רחב של קוראים למצוא בו עניין רב.
עידן הטלגרם מסמן את סופה של תקופה
הספר מסתיים במלחמת האזרחים בלוב בשלהי המרידות שכונו ה"אביב הערבי" של שנת 2011. בכאב מפכח מבין רון בן ישי שהסתיימה לה תקופה. הודות לרשתות החברתיות לא ניתן עוד להכנס במעטה של דרכון זר למדינות אויב, עידן הרשתות הפך אותו לחשוף יותר. בעל כורחו הוא הבין שבהקשה קלילה ניתן לחשוף, את זהותך ולדעת מי מסתתר מאחורי הדרכון האקוודורי. במזל גדול הצליח רון לצאת מלוב אך תקופת האנונימיות שלו הסתיימה ועימה החזרה לאולפנים הממוזגים. בנוסף בעידן בו כל אדם הוא עיתונאי בפוטנציה הערך של להביא תמונות ייחודיות מהשטח יורד. כיום כל ערוץ טלגרם העוסק באקטואליה מביא עימו יותר דיווחים בזמן אמת מאשר הערוצים הממוסדים.
לעומת זאת גם כיום אל מול שטף המידע עולה ערכם של ניתוחים משמעותיים ומעמיקים שעושים סדר בקקפוניה. בנקודה זו עולה בצורה משמעותית ערכו של כתב חזית מנוסה כ-רון בן ישי, היודע להסביר את זרמי העומק שמתחת לפני השטח. לתחושתי יכולת שכזו הולכת והופכת לנדירה יותר, בעיקר כאשר הערוצים המסחריים רוצים כותרות מתפרצות ופחות דיוני העמקה. במציאות שכזו קולו של רון בן ישי נשאר חשוב גם כאשר הוא ספון בחליפה באולפן הממוזג.
לסיכום, כתב חזית, הוא ספר מרתק המשלב סיפור אישי, הרפתקאות ופתח להבנת הקונפליקטים המרכזים שעיצבו את המחצית השנייה של המאה ה-20. קראתי אותו כספר מתח שמשך אותי מפרק לפרק וגם כספר שמאפשר העמקה והבנה של תהליכים שעיצבו את העולם בו אנו חיים. השילוב הנדיר בין שני התחומים, הופכים את הספר, כתב חזית, לספר מצוין המצטרף לספרי זיכרונות של כתבי שטח המסקרים אזורי עימות. זהו ז'אנר שאני מאוד אוהב ובשנים האחרונות קראתי כמה ספרים משובחים העוסקים בחוויות האישיות של עיתונאיים המסקרים אזורי עימות. לא את כולם הספקתי לסקור בבלוג שלי, אך שניים מהם גם קראתי וגם סקרתי והם בהחלט עושים את העבודה.
And Then All Hell Broke Loose: Two Decades in the Middle East Richard Angel
