 |
| מהפכת קשב מיכה גודמן |
מיכה גודמן בספרו, מהפכת קשב, הצליח להראות לי עד כמה החיים שלנו השתנו בעשור האחרון. לאורך הקריאה נזכרתי באירוע מלפני עשר שנים בו ישבתי בארוחת בוקר במלון באילת. השיחה קלחה קמנו למלא את הצלחות וליהנות מהאווירה
לפתע אחד היושבים הוציא את מכשיר הבלקברי שלו והחל לגלול ברשתות ובמיילים. היינו המומים מהטכנולוגיה ובעיקר מהגסות בה הוא התעלם מהיושבים והכניס לתוך החוויה החופשתית את עולם העבודה. עבר עשור וכיום ההתנהגות הביזארית של אותו מנהל בכיר מאפיינת את כולנו מטף ועד בוגר. כולנו לא יכולים להוריד את העיניים מהמסך. איך זה קרה לנו? האם זו התפתחות טבעית או שמא מדובר כאן על תהליך מובנה?
מיכה גודמן יוצא לברר את השאלות הללו. באמצעות הסתייעות במחקרים העדכניים ביותר בתחומי הפסיכולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת מראה מיכה גודמן שאנו נמצאים בעיצומה של המפכה התקשורתית שהיא בסדר גודל של המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית. לא עוד שינוי טכנולוגי של העברת מידע אלא שינוי ראדיקלי באופן בו אנו חווים את העולם, את היחסים הבינ-אישים ואת והמערכות הפוליטיות שלנו. שינוי היוצר הבניה מחודשת של היחסים הבינ-אישיים, החברתיים והפוליטיים. כך שלמעשה המכשיר הקטן שמלווה אותנו למעשה הופך ממנטר לאדון. כך שבהדרגה החזונות הדיסאוטופים מהסדרה מראה שחורה הופכים למציאות חיים יום יומית.
מהפכת הקשב שינוי בסדרי עולם
מהפכת הקשב שאנו נמצאים בעיצומה משנה בעשור האחרון את העולמות הפוליטיים, הכלכליים והפסיכולוגיים שלנו. במרחב הפוליטי המהפכה מעודדות ומאפשרת מהומות והחלפות שלטון כדוגמת ה"אביב הערבי". מחדדת את הקונפליקטים החברתיים ומעלה לשלטון אומני מילה ותדמית שלעיתים הקשר בינם לבין כשירות למשרה הוא מקרי בהחלט.
המידע המניפולטיבי המורעף עלינו מעודד אותנו להמשיך ולהקליד במרץ, לשתף ולגנות וכך נוצרת לה בועה של שנאה המזימה את עצמה. לאחרונה הינו עדים להקשרים בין אלימות ברשתות לבין אלימות פיזית ברחובות קיבלה הנכחה בדמות העימותים האלימים שהתקיימו בישראל בקיץ האחרון. עדות להקשרים אלו ניתן למצוא במדד השנאה של קרן ברל כצנלסון.
התמורה החברתית לא מסתפקת בד' אמותיה של הפוליטיקה אלא היא משנה את תפיסת האדם את עצמו בשדה הפסיכולוגי. על פי מחקרים חדשים שהתקיימו בארה"ב מספר בני הנוער שדיווחו על פגיעה בתחושת המסוגלות האישית ובדימוי גוף האמיר. עולם שלם של מצוקות הלך והתעצם במקביל לעליה בזמן השימוש ברשתות החברתיות. כמובן שזהו אינו קשר של נביעה הכרחי אך הסמיכות בין המשתנים מחדדת את החשש שיש קשר בין שני הגורמים והוא אינו רק נחלתם של חובבי קונספירציות.
מהפכת קשב- כשאנחנו הופכים להיות המוצר
למרות המחירים האישיים והחברתיים שאנו משלמים הרשתות מתגמלות אותנו, הן יושבות על המנגנונים הכמוסים ביותר שלנו. על הכמיהה שלנו להישמע, להיות משמעותיים, להנכיח את עצמנו במציאות ברת החלוף. על מנת לספק את הצרכים האלו אנו מוכנים לתת הרבה מאוד זמן.
מיכה גודמן תובע בספרו את המושג, זמן השווה כסף למוכרי תשומת הלב. התאגידים ששולטים ברשתות מוכרים את זמן המסך שלנו למפרסמים. כך שככל שאנו יותר בתוך האפליקציה כך הערך שלנו כמוצרים עולה (כן, אנחנו בהחלט המוצר). אם נדמה את זה למקדולנס אז החברות הן הלקוחות, והרשתות הן עובדי הדלפק אנו (הגולשים) ההמבורגר המעובד.
 |
| Photo by Daria Nepriakhina on Unsplash |
מיכה גודמן מציב את הבסיס למודעות מחוללת שינוי
ההכרה שאין מתנות חינם ולמעשה אנו המוצרים הנמכרים, חוללה בי חלחלה רבה. הבנתי באחת שאני כלי בידי כוחות חזקים ממני שמבצעים עלי מניפולציה, המזרימים לי לווריד תכנים שיגרמו לי להיות דבוק למרקע. לגלול את עצמי למוות, עד לתחושה של כבס ובחילה. אך אני ממשיך וממשיך, מתמכר לאדרופינים המופרשים בכל עת שנכנס עדכון חדש. ההכרה הזו שאני המוצר ושלמעשה יש לי תסמינים של משתמש (כמו בעולם ההתמכרויות) הבהיר לי את גודל הבעיה.
אין ספק שאנו צריכים לקחת אחריות אישית, אך בעיה בסדר גודל כזה מצריכה רגולציה, התאגדות בינלאומית כמו הרשות לבחינת מזון, או הרשות לאישור תרופות. מדובר על שינוי כה רדיקאלי שאנו זקוקים להתעברות ממשלתית שתגן עלינו. התערבות שתכלול סינון תכנים, הודעות התראה על איכות התוכן על הסכנות לחשיפה מוגברת ממנו ועדכון על הגורמים העומדים מאחוריו. השימועים שנעשו למרק צוקרברג בקונגרס האמריקאי לאחר שעלה חשש להפצה מודעת של תכנים מזויפים שישנו את תוצאות הבחירות בארה"ב, הן רק הסנונית הראשונה לבואו של השינוי המיוחל. בעוד בארה"ב מסתפקים עדיין בשימועים באיחוד האירופאי כבר ניתן לראות תמורות בחקיקה ובניסיונות להגנה על הפרטיות ועל כוחם של המוסדות הדמוקרטיים במדינות השונות.
 |
| מרק צוקרברג מעיד בשבועה בקונגרס האמריקאי |
מיכה גודמן מחבר בין רעיונות מופשטים למציאות החיים
כבספריו הקודמים גם הפעם מצליח מיכה גודמן להראות כיצד רעיונות משנים מציאות. לאורכה של הקריאה התוודעתי לעוד ועוד השפעות שהרגשתי אותן בחיי האישיים ובאווירה החברתית אך לא ידעתי להמשיג אותן. לאחר הקריאה בספר ,מהפכת קשב, חשתי חרדה והקלה, כמו חולה המקבל דיאגנוזה רפואית שמצבו אינו בקו הבריאות, אך יחד עם זאת מזה זמן רב הוא יודע לאן פניו מועדות.
הספר ,מהפכת קשב, חוללה בי תמורה, בסיום הקריאה בו רציתי להפוך מלקוח שבוי ללקוח ביקורתי. התחלתי לעקוב אחר את שעותיי ברשתות. להגביל אותן, ולהציב לעצמי מסגרות זמן והקשרים. גם מבחינת התוכן שאני מעלה (המהווה חומר לכריית מידע עלי) וגם בחומר שאני צורך. מאז שהתחלתי עם עניין המודעות לפני כחודש, חסכתי כחצי שעה ביום (150 שעות בשנה- שזה אומר כמעט חודש עבודה מלא!) מחקתי את אפליקציית פייסבוק מהטלפון והתחלתי להביט במבט ביקרותי על התכנים המוקפצים לי על ידי האלגוריתים.
אני ממליץ לקרוא את הספר, מהפכת קשב מאת מיכה גודמן פעם ועוד פעם, לתת לתובנות לחלחל ואז לחשוב כיצד הופכים את הידע למעשים אופרטיביים. במקום העבודה, במרחב המשפחתי, בעולמות האישיים שלנו. לשמחתי ספרו של מיכה גודמן, מהפכת קשב, לא נשאר רק בגדר מניפסט אלא הוא מתחיל לחולל תמורות בשיח הישראלי. באמנות חברתיות ובית ספריות, בקוד אתי במקומות עבודה ובעיקר במודעות הולכת וגוברת. תהליכים אלו מובלים כילום על ידי עמותת, מהפכת קשב, שנוסדה בעקבות הספר וכולי תקווה שפעולותיה יתרמו ולו במקצת לשינוי המיוחל.
מיכה גודמן, מהפכת קשב, זמורה ביתן, 2021
תגובה אחת
מיכה גודמן הוא ההוגה החשוב בישראל כיום. מומלץ לקרוא את כל ספריו.