"כשאתה
בצבא והרגליים שלך נקטעו כשהצלת למישהו את החיים, אז אתה גיבור ותזכה לכבוד בהתאם עם
מדליות ודברי תודה. אבל אם אתה עובד ברחוב, במבצעים סודיים של השירות החשאי, ומפתח
הפרעת דחק פוסט טראומטית כתוצאה מהעבודה שלך, לא תקבל שום דבר, לא מדליות, לא תודות.
הדבר היחיד שתקבל זה חשדנות מצד הבריות. שיתהו אם אתה באמת "חולה" או
לא".
(טום מרקס, חייל מרגל, עמ' 255).
במרכז
ספרו האוטוביוגרפי טום מרקוס מתאר את שנות שירותו ב-MI5, שירות הביטחון של בריטניה. לאחר שנים בהם
שירת ביחידות מיוחדות עבר מרקוס לשירות הביטחון הכללי של הממלכה המאוחדת, כקצין
מעקבים. למרות שהוא הגיעה מכוחות הביטחון המעבר לא היה פשוט עבורו והוא כלל חודשי
הכשרה ארוכים ומפרכים הכוללים נהיגה מבצעית, עיקוב, לוחמה ושליטה עצמית שבסיומם
הוא יצא לשטח.
אסון
התאומים כקו פרשת מים בביטחון הלאומי
שנות
שירותו בשירות החלו בימים שלאחר נפילת מגדלי התאומים אי שם בשנת 2001. לאחר מתקפת
הדמים הוקמו עשרות תאי חקיינים בכל רחבי
אירופה שרצו גם הם לקחת חלק במהפכה. המדינה האיסלמית פורצת במזרח התיכון ללב
התודעה האירופאית וזאת לצד האיומים הקבועים מצד רוסיה וסין שחפצות למצוא כל נקודת
תורפה אפשרית. מרקוס הוא לא אסטרטג, אלא חייל שנלחם בשוחות. עמדת הלחימה שלו איננה
בשדות הקטל אלא ברחובות הערים ובאוטוסטרדות המהירות החוצות את האי המנסה לשמור על זהותו לנוכח האיומים המתרבים.
לוחמי
הצללים משלמים מחיר נפשי כבד
ככל
שהשנים נוקפות הלחצים היומיים שהופעלו עליו
כקצין מעקבים שלא אחת צריך ללבוש ולעטות דמויות במהירות, נתנו בו את אותותיהם.
היעדרותה של תרבות שיתוף וההסתגרות המובנת של מרקוס שמלווה אותו מימיו כילד שגדל ללא
השגחה הורית, תרמו תרומה משמעותית להידרדרותו הנפשית. משפחתו פגשה בהדרגה שבר כלי,
איש רדוף פחדים, שאינו יודע לעשות הפרדה בין עולמו הפנימי לבין עבודתו. אדם שלילותיו
מסיויטים והוא חושש לעצום את עיניו המעלות בכל עת איומים אפשריים , ימיו אופיינו בחרדה, בחוסר שקט ועולמו היה אפל ומלא בצלליות.
מקריאה
של ספרים נוספים של לוחמים הפועלים במרחב הנסתר ולא בשדות הקטל הגלויים, ניכר שמצבם
קשה יותר מלוחמים אחרים. הם פועלים בצוותים קטנים, לרוב בשתיקה ובחוסר יכולת לבצע
ונטילציה באופן מובנה עם כל מי שאינו מהיחידה אליה הם משתייכים. תחושת הבדידות כה
חריפה עד שהיא מאיימת להטביע את לוחמי החרש הללו. מצבם הנפשי מתערער והיכולת
להפריד בין אמת לשקר בין זהות בדויה למציאות אותנטית הולך ומתערער. מצאתי עדויות
למציאות זו בסיפורו של אלי כהן, בודד בדמשק (שמואל
שגב, 2012), וכן בסיפורו של רכז השב"כ, יזהר דוד כפי שמסופר בספרו, "פצצה
מתקתקת- סיפורו המטלטל של איש שב"כ" (2016).
לשמחתי
ככל שהמדינה מתבגרת היחס הניתן לנפגעי פוסט טראומה הולך ומשתפר. תוכניות, מסעות
עיבוד, מעגלי שיח, טיפול אישי וקבוצתי מוצעות ללוחמים הגלויים והסמויים. עדיין ישנה
דרך ארוכה בכל הקשור לזכויותיהם הכספיות והסוציאליות. תרבות החשד הרווחת במוסדות
כה עמוקה, עד שהיא מטשטשת את היכולת לראות את האנשים ולשמוע את סיפורם. נראה
שמציאות זו אינה ייחודית רק לישראל, אלא שהיא מתארת את המפגש של הווטרן עם הממסד
ששלח אותו.
מרגל?
"חייל,
מרגל- סיפורו האמיתי של סוכן ביון" הוא ספר מעניין. רק חבל שטום מרקוס לא היה מרגל
הוא שירת בשב"כ (MI5) שאינו שירות ריגול. הוא מעולם לא חצה את גבולות המדינה או חי בזהות
בדויה שהתארכה יותר ממספר שעות. כלומר הוא היה מה שנקרה אצלנו מסתערב, לוחם בזהות
בדויה אך לא מרגל. להוצאת כתר היסטוריה ארוכה בהכתרת כתרים לא מדויקים על מנת לקטוף
דיבידנדים כלכלים. כך בספרו של מיכאל בר זוהר מ-1982, "מזימה- המרגל
היהודי של היטלר" מתואר סיפורו של מרגל יהודי בשירות הוורמכט שלא פגש
מעולם את היטלר. אך החיבור בין השניים היה חשוב על מנת ליצור באז תקשורתי. כך גם
כאן בשם קידוש המכירות נבנתה כותרת ועוצבה עטיפה עם דרכונים זרים שאינם קשורים
כהו זה לסיפור העלילה.
מעבר
לדימוי הזוהר מסתתר עולם סזיפי ומורט עצבים
קוראים וקוראות המחפשים סיפורים על לחימה עיקשת ומבט בלבן של העיניים
של הצד השני, יתאכזבו. אך מי שאוהב סיפורים המפגישים את הקורא עם מציאות של סכנה ואתגר, של תושייה
במצבים קשים וצורך לאלתר יכולים למצוא בספר זה עניין רב. סופו הטרגי של המחבר
מלוחם לאדם בשולי החברה, הוא סיפור שחוזר על עצמו והוא עובר כחוט השני בסיפוריהם
של לוחמים רבים לכל אורכו של העולם המערבי בו אנו חיים.
העולם המסתתר מעבר לדימוי
"חייל, מרגל", הוא ספר מעניין שיכול לתת הרבה חומר למחשבה למי שרוצה ללכת לקריירה
ביטחונית. יש בו מנות גדושות של כנות שפותחות פתח לעולמם של לוחמי הצללים, שחיי יומם רחוקים מאוד מהזוהר הדבק
בם. זהו סיפורם של נשמות שרוטות ומרוטות שאט אט השילו מעליהם שכבות מאישיותם בממד
חדש של אנשי ביטחון שנצרכו לעבות את עורם על מנת לשרוד את המציאות בה בחרו לחיות.
טום מרקוס, חייל, מרגל- סיפורו האמיתי של סוכן
ביון, מאנגלית דפנה לוי, כתר, 2017
