סדרות ספרותיות המשתייכות לסוגה של ספרות בלשית מציבות בפני מחבריהם רף גבוה: בניה מורכבת של הדמויות, רצף עלילתי ומעל הכל רעננות המשמרת עלילה קולחת לכל אורכה של הסדרה. סדרת ספרי מילניום (נערה עם קעקוע דרקון, נערה ששיחקה באש) שחיבר הסופר השוודי, סטיג לרסן, המתחקה אחר העיתונאי מיכאל בלומקוויסט והתחקירנית הלא שגרתית ליזבת סאלנדר מצליחה לעמוד באתגרים אלו. הספר השלישי בסדרה, "הנערה שבעטה בקן צרעות" (מודן, 2011), מהווה המשך ישיר לספר השני בטרילוגיה המסתיים בפציעתה הקשה של סאלנדר ובמאסרה על ידי המשטרה בחשד לשורה של רציחות מסתוריות. במרכז העלילה ניצב מיכאל בלומקוויסט המנסה בצורה נואשת לחשוף את הרוצחים האמיתיים האחראיים לשובל ההרג. במסגרת תחקיריו העיתונאיים מגלה בלוקמוויסט סודות ותככים העומדים במוקד הוויתה של החברה השוודית. חשיפתן של שערוריות ותככים בצמרת השלטון והמשטרה מקנים לספרו של לרסן ערך מוסף שלא יסולא בפז, וכך מרומן בלשי סטנדרטי הופך הרומן לשילוב מנצח של מותחן ריגול וספרות בלשית.
ספרות בלשית טובה מצליחה לפתוח בפני הקורא עולמות שבדרך כלל נשארים סמויים מן העין. הדרך אל הפיענוח דומה לסיור בטירת ענק בה הקורא מיטלטל במבוך אין סופי של דלתות, כאשר כל דלת שנפתחת פותחת בפניו עולם ידע אחר. היטיבה לעשות זאת בתיה גור בסדרת ספריה שבמרכזם ניצב מיכאל אוחיון שחשף בפני הקוראים עולמות תוכן מגוונים (פסיכואנליטיקאים, אקדמיה, קיבוץ, שכונות ירושלמיות) . כגור גם לרסון מצליח בסדרת ספריו לקח את הקורא לפינות חברתיות שונות, אשר בדרך כלל אינן זוכות לסיקור. בספרו הנוכחי נחשף הקורא לעולם העיתונות השוודי, למסדרונותיהם של המשטרה הכחולה והמשטרה החשאית ובדרך כמשב רוח מרענן מלטפות אותו פרשיות אהבה קלילות שנותנות הפוגה מהמירוץ אחר חשיפתה של האמת הצפונה לה אי שם במעמקי המבצר. התחקיר המעמיק של עולמות התוכן המוזכרים בספר נותנים לעלילה עומק המנתק אותה מספרות בלשית שבלונית ורדודה, ובכך מקור כוחו של הספר.
הספר הארוך למדי (למעלה מ-600 עמודים) מצליח לשמור על מתח עלילתי לכל אורכו, ולכן על אף ריבוי הפרטים והשמות לא הרגשתי לעות, אלא להפך הפרטים הרבים נתנו לספר ממשות ועקרו אותו מהשבלוני והמוכר. עם סיום הקריאה הצטערתי שלרסן עזב את מחוזותינו בטרם עת (הוא נפטר מהתקף לב בשנת 2004, לפני שספריו זכו לתהודה בין לאומית) ושעלילותיהם של בלומקוויסט וסאלנדר הגיעו לסיומם.
זו הזדמנות טובה להוגות להוצאת מודן שחשפה את הקורא הישראלי ליצירתו המשובחת של לרסן.
מומלץ בחום.
