דניאל שנער בית הפגודה מותחן שיודע את העבודה

דניאל שנער ממשיך את מסורת מותחני הריגול והפעם, בית הפגודה (ידיעות אחרונות, 2021). מותחן שבמרכזו המאבק בין כוחות הביטחון הישראלים המתוגברים על ידי הצוות הוותיק מספרו, שמים אדומים. המותחן הקצבי כולל את כלל הדברים שמותחן טוב צריך: קצב, אקשן, תחכום ושפה ייחודית ומחוספסת.

במרכז עלילת הספר, בית הפגודה, ניצבים שני חברים לשעבר עלי וסער  שהכירו במחנה של זרעים של שלום בימי נעוריהם אך בבגרותם  הופכים לאויבים מושבעים. בעקבות מותו של אחיו הופך עלי (הדוכס) לטרוריסט אסלאמי קיצוני ומן הצד השני סער איש מודיעין מנסה להפוך לאיש עסקים חובק עולם אך המציאות העולמית והאישית אינה נותנת לו לחמוק מגורלו כאיש ביון. הספר ממשיך לתאר את מאבקם של השניים שהחל בספר הביכורים של דניאל שנער, שמיים אדומים (ידיעות אחרונות, 2018). בעוד שבפעם הקודמת ההתגוששות התקיימה בין חברון לג'נין הפעם זירת המאבק נודדת אל עבר יעדים בכל רחבי הגלובוס. בקצב מסחרר העלילה מדלגת מברלין לתל-אביב ומשם לארה"ב. בכל מקום היא משאירה שובל של גופות ונהרות של דם. הקוראים הדבוקים לעמודי הטקסט צריכים לארוז מזוודות עם הגיבורים ולנוע בין זירות הפשע השונות בהם מסתתרים עוד ועוד רמזים המובילים אותם אל היעד הבא.

כיאה לספרות ריגול בת זממנו, לצד המאבקים הג'ימס בונדיים מצטרפים לעלילה האקרים ואנליסטים הנותנים לעלילה עומק ומחשבה (קצת סטראוטיפי אך ההאקרים הם יוצאי ברה"מ). הקבוצה הסובייטית מתעמקת בפריצה למחשבים, באיתור ואיכון מכשירים סלולריים ובהצבת מעקבים ממזל"טים. הצוות בראשותו של יורי וחברותיו הופכים כל זירת מטענים לעסק מורכב שיש לשכלל בתוכו אינספור משתנים בלתי צפויים.

לצד העלילה הקצבית מצליח, דניאל שנער לשלב היבטים רומנטיים בדמות התאהבותו של סער בשילה אשת המסתורין שכבובת בבושקה מסתירה מתחת לחזותה עוד ועוד הפתעות. התאהבותו של סער וכמיהתו לאהבה מנחמת לאחר מאבקים לא פוסקים בכוחות האופל המאיימים על שלום העולם, הופכים את דמותו לאהובה ואנושית. כך רגע לאחר הימלטות ממוות וודאי הוא נכנס לרצף של משחבות נוגות האם שילה תסכים להתמסר לו לעולמים. הקיצ'  הרומנטי מתקיים במידה כך גם אלו החפצים באלימות ואקשן יוכלו לבלוע את קוביות הסוכר המפוזרות לאורך הדפים.

דניאל שנער, הוא כותב מוכשר המצליח להתברג בז'אנר של ספרות ריגול ישראלית ולזכות לתהודה רחבה הודות לשילוב הנדיר בין איש עסקים מצליח בימים לבין כותב מותחנים בלילות (עוד על דמותו מוזמנים לשמוע בראיון עמו בפודקאסט פופקורן של ליאור פרנקל). לעיתים המעברים מאולצים וקצת מופרכים אך למרות הכל, זהו ספר שכיף לקרוא אותו. נעים לצלול לתוכו ולשכוח מהמולת היום יום. אין בו את האקשן של לי צ'ילד או את התחכום של ג'ון לה קרה, אך בהחלט יש בו רגעים טובים של ספרות ריגול אנרגטית ומרימה.

הערה קטנה לסיום, הגימיק של "עבר את אישור הצנזורה" הוא יפה, אך לא מצאתי לכל אורכו של הספר דבר סודי או רגיש. כל המידע והטכנולוגיות שתוארו בו ידועים לכל קורא או קוראת ממוצעת של עיתונות מקומית. זהו תרגיל הונאה נאה שמושך את עיני הקוראים שחושבים שעתה יפתחו בפניהם עולמות מסתוריים של ביון ומודיעין, אך בפועל לא היה בכך יותר משיטוט ב-YNET עם תיבול קטן של בלוגים העוסקים בתחום. אני מבין את מכבש יחסי הציבור, אך לדעתי זהו גימיק מיותר שהשאיר אותי עם תחושה לא נעימה במיוחד.

לקראת השנה החדשה והרצון לפתוח ברגל ימין אחזור למסר המרכזי, בית הפגודה מאת דניאל שנער  הוא מותחן ריגול שעושה את העבודה- קיצבי, קולח וסוחף. עתה נותר לחכות לעיבוד הקולנועי או למיני סידרה נוספת בנטפליקס, בעידן בו עוד ועוד יצירות ישראליות זוכות להצלחה בינלאומית אין סיבה שיצירתו של דניאל שנער לא תשתתף פעם נוספת בחגיגה.