סדרות על המגזר החרדי

מאת:

אברהם אייזן – בעל תואר מוסמך במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית.  בוגר בית הספר תפנית בייעוץ ארגוני. בעל 15 שנות ניסיון בניהול והובלת פרויקטים חוצי מגזרים

אברהם-אייזן.png
שטיסל

שתפו את הפוסט:

כותרות העיתונים ומהדורות החדשות מסקרות באריכות את הנעשה ברחובות
החרדיים בימי הקורונה. הכתבים שיוצאים לרחובות בני ברק ומאה שערים מייצרים
מתיחות דרמטית שמוכרת מכתבותיו של איתי אנגל היוצא לסיקורים נועזים בסוריה. בוודאי
שהתפשטותו של הנגיף בחברה החרדית הוא ידיעה חדשותית מסעירה, אך אני מתקשה לחשוב על
ציבור נוסף שמעורר סערה רגשית כה עזה, כמו הציבור החרדי. יזמי תרבות הבינו כבר
מזמן שישנו קשר הדוק בין רגשות סוערים לבין רייטינג, בין סקרנות לבין אולמות
גדושים בצופים ומהדורות נוספות של ספרי פרוזה המסקרים את העולם שמעבר לחומות.
סקירה מהירה מעלה סופרות כמו נעמי רגן שמתארת ספריה את התככים והמזימות של העולם
החרדי משל היא סדרה עטורת פרקים בערוץ ויוה. סיפור חייה של חסידת גור אסתי וינשטין
שנטלה את חייה בכפה,
 וסיפורה קורע הלב
התגלגל לספר ,
עושה
כרצונו
,  ולאחר מכן להצגה שאף עלתה
על בימות התיאטרון הלאומי, הבימה. כמובן אי אפשר לשכוח את אמנון לוי, העיתונאי
הצהבהב שבכל שני וחמישי מוציא עוד כביסה מלוכלכת ממרתפי החסידיות על מנת להנעים
לנו את שעות הערב בהן אנו יכולים לצקצק בלשוננו על אורחותיהם של החרדים.
בעוד שאני סולד באופן עמוק מהמציצנות של רגן ומהשטחיות של אמנון לוי,
דווקא היצירה הטלוויזיונית שמגיע אל הבתים מצליחה
להעמיק
ולספק תמונה דרמטית שאינה נופלת לקלישאות. עתה כשהזמנים נתונים בידכם ואנו נכנסים
לשבוע הרביעי של הבידוד הכפוי, קבלו ארבע סדרות שפותחות צוהר לעולם החרדי  על גווניו ומספקות שעות של בידור, שובה לב.
המורדת-
Unorthodox
סדרה
בת ארבע פרקים שעלתה לפני מספר ימים לנטפילקס (אפריל 2020), המבוססת על ספרה (זמיןבחניות ובאפליקציה עברית)  של בת הקהילה הסטמרית
בשכונת ווילמאס בורג בניו יורק,  דבורה
פלדמן.
במרכזה של הסדרה ניצבת אסתי, צעירה שמחליטה לברוח מבעלה  ינקי ומחיי הקהילה הדחוסים, ולחפש לעצמה עתיד
חדש מעבר לים בברלין. הסדרה נעה בשני צירי זמן ומספרת את הימלטותה בהווה ואת ההתרחשויות
שעוררו בה את תחושת חוסר האונים והכמיהה לחופש. המעברים התכופים יוצרים דרמה
במיטבה, שמראה כיצד הצטברותם של אירועים שונים, הופכים בהדרגה למועקה שאינה מאפשרת
לאדם להמשיך במסלול חייו. כך שלצד הטיית הפרגוד על עולמה של קבוצה קטנה וסגורה
בארה"ב, יש בסיפורם של אסתי וינקי אמירה על המצב האנושי בכללותו ועל מקומו של
היחיד אל מול הכלל.
הסדרה
הופקה על ידי צוות אמריקאי וניתן לחוש את הדרמטיות המוגזמת שמאפיינת את היצירה
האמריקאית, שנוטה להגזמה ולעודף מולודרמטיות. אך אם פוסחים על כך, זו יצירה משובחת
וקצבית שניתן לראות בבינג' ולהרגיש את פעימות הלב ככל שהמרדף אחרי אסתי הולך ומתהדק
ברחובות הכרך הברלינאי. שני השחקנים הישראלים שניצבים במרכזה של היצירה: שירה האס(אסתי) ועמית רהב (ינקי), מעצימים את חווית הצפייה ונותנים מקום של כבוד לעולם הבמה
הישראלי. מומלץ!
שטיסל
בעוד, המורדת,
מתארת את עולמם של חסידי סטאמר בניו-יורק, הסדרה הישראלית  בת שתי העונות (2013,2015), "שטיסל",
מושכת את הצופים  לקורותיה של משפחת שטיסל
הירושלמית המשתייכת לציבור הליטאי. במרכז העלילה ניצבת משפחה חרדית  המנסה לנתב את חייה בסבך החיים של שכונת מאה שערים
בירושלים. לצד הבחירה המשובחת בלוקיישנים הסדרה מאוכלסת בגלריה מרשימה של שחקנים
(זוהר שטראוס, ששון גבאי, איילת זורר, דב גליקמן, מיכאל אלוני) שמצליחים להעניק
חוויה אותנטית גם לאלו שהעולם החרדי זר להם. לצד המשחק המשובח העלילה בנויה
לתלפיות והיא מצליחה לגעת בסוגיות המרכזיות בחייה של המשפחה החרדית: שמירה על
גבולות הקהילה, חינוך הילדים, שלום בית, מעמד ומציאת המקום האישי בחברה המקדשת את
הקולקטיב.
שטיסל
היא סידרה שכיף לחזור אליה ועתה שהיא זמינה לצפייה ישירה בנטפליקס היא בדיוק מסוג
הסדרות שמותאמות להתמסרות של ימי בידוד בהם רוצים להתמכר לעלילה ממכרת המוציאה
אותנו מהמוכר והידוע.
 
מתיר
עגונות
סגירתה
של רשות השידור והמעבר לתאגיד השידור, הביאה בשורה חדשה ליוצרי התוכן הישראליים.
לאחר קיפאון של שנים ביצירה מקורית שהלכה והצטמצמה הודות לרצועות אקטואליה שהשתלטו
על כל חלקה טובה ותוכניות ריאליטי שמכות בכל עבר. הגיעה שעתן היפה של היצירות
המקוריות, שהולכות ומאכלסות את המסך הקטן. כחלק מפריחה מאוחרת זו ניתן למנות את
הסדרה, מתיר עגונות (2019), הלוקחת את הצופים לתוככי החברה החרדית של בני
ברק. למרות שאביב עלוש הניצב במרכזה של הסדרה מצליח לשבות את ליבות הצופים
והצופות, הרצף העלילתי קצת מופרך בכל זאת בחור מבית מזרחי שנשוי לאישה מבית
אשכנזי-ליטאי, לא מתחבר לי. אך למרות הפגמים העלילתיים עדיין הסדרה עשויה כהלכה
והיא מצליחה להעביר את תחושת המועקה השוררת בקרב זוג שמתקשה להביא לעולם ילדים,
בחברה שמציבה את הרחבת העם היהודי בראש מעיניה.
שאבבניקים
מבית
היוצר של
HOT,
הסדרה בת העונה אחת שיצאה לאור ב-2017 חודרת לעולמם של צעירים חרדים המתגוררים בישיבה
בירושלים המיועדת לעילויים מהזרם הליטאי. הסדרה  פונה יותר לאפיקי הקומדיה מאשר לדרמה, ולכן
בכוונת מכוון הסצינות בה מוגזמות ולעיתים מופרכות, אך למרות זאת יש בה חן רב. הליהוק
המוצלח, בחירת הלוקיישנים ושימת הלב לפרטים יחד עם תסריט משעשע בהחלט יוצרים חוויית
צפיה נעימה. אהבתי לזהות את הלוקיישנים השונים, לנסות ולמצוא את הדמויות מתוך נופי
שכונת ילדותי שעם השנים התאכלסה בעוד ועוד נערי שוליים חרדים שכיסו את מדרכותיה.
אך כמו איש שב"כ שמניע את ראשו בכל סצינה הזויה בפאודה, כך גם אני  זזתי באי נוחות בשבאבניקים תוך מלמול, "אין
מצב….", אך אם אין כמיהה אל עבר דיוק ברמה גבוה, ניתן למצוא בסדרה נחמה ושעשוע
 לימים של סגירות ותקיעות.
 
בימים בהם
אנו צריכים להצטמצם למרחבים אישיים ומשפחתיים דווקא המרחבים האינסופיים של הצפייה
הישירה, מאפשרים לצאת מהמוכר ולהגיע למחוזות חדשים. העולם החרדי שנמצא מעבר לפינה
מבחינה גאוגרפית אך בלתי מושג בחיי היום יום, לפתע נכנס לסלון הביתי שלא במסגרת השיח
הפוליטי-כלכלי. ארבעת התכניות, משמרות במקצת את השיח הסטראוטיפי, אך יחד עם זאת הן
מצליחות להבדיל מההמון המאיים דמויות אותנטיות ואמיתיות המורידות את מפלס החרדה
ומדגישות את הממד האנושי המשותף לכולנו. כך לצד ההנאה מהצפייה, מתקיים צעד נוסף במציאת
המרחב המשותף שבו אנו חיים אלו לצד אלו.
אני
מקווה שלאחר שעות צפייה המרובות שמזמנות ארבעת הסדרות, ירד ולו במעט מפלס המרירות,
הזעם והתסכול מהשכנים החרדיים ואת מקומן של רגשות שליליים אלו יחליפו רגשות אחרים
של הבנה והכלה.
לו יהי

רישום לניוזלטר

הירשמו לקבלת המלצות וביקורות על פודקאסטים, סדרות וספרים.
לא יותר ממייל בחודש

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר

פוסטים נוספים שיעניינו אותך:

מילות פתיחה

לרגל יום הולדתי העשרים ושמונה החלטתי להתחיל לכתוב יומן קריאה, שבו אתעד את הספרים אותם אני קורא. עבורי ספר איננו רק אוגדן של מילים המתרקמות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *