התוודעתי לראשונה ליצירותו של ויקאס
סווארפ (Vikas Swarup) לפני כשש שנים כאשר
מצאתי את ספרו, נער החידות ממומבי (אחוזת בית, 2007) בספריית ספרי ההשאלה
בבית חב"ד בקטמנדו. השילוב בין עלילת הספר לבין הנופים והצבעים שנגלו לנגד
עיני נתן לי תחושה שאני מתהלך בין דפי הספר. הגיבורים צצו לנגד עיני בכל סמטה או תחנת רכבת, ואת הספר קראתי בנשימה
עצורה ובהנאה גדולה. לאחר ששבתי ארצה ראיתי את העיבוד הקולנועי וכמו פעמים רבות התאכזבתי
משום שהדמויות נראו לי סטראוטיפיות והעלילה נכנסה לנתיב הוליוודי צפוי. לפני חופשת
הפסח הגעתי לספריה שסמוכה לביתי על מנת להצטייד לספרים לקראת ימי החג והמועד הבאים
עלינו לטובה. שמחתי לראות ספר חדש פרי עטו של סווארופ, היורשת מדלהי (אחוזת
בית, 2013). בעת החזקת הספר עלו באפי ריחות הדל- באט ומרחביו של המזרח עלו בזיכרונותיי
ולרגע הוציאו אותי מהקלחת הישראלית, במהרה הוספתי את הספר לערמת הספרים שלקחתי
לביתי וחיכיתי לרגע שיזדמן לי להתמכר ולצלול בין דפיו.
סווארפ (Vikas Swarup) לפני כשש שנים כאשר
מצאתי את ספרו, נער החידות ממומבי (אחוזת בית, 2007) בספריית ספרי ההשאלה
בבית חב"ד בקטמנדו. השילוב בין עלילת הספר לבין הנופים והצבעים שנגלו לנגד
עיני נתן לי תחושה שאני מתהלך בין דפי הספר. הגיבורים צצו לנגד עיני בכל סמטה או תחנת רכבת, ואת הספר קראתי בנשימה
עצורה ובהנאה גדולה. לאחר ששבתי ארצה ראיתי את העיבוד הקולנועי וכמו פעמים רבות התאכזבתי
משום שהדמויות נראו לי סטראוטיפיות והעלילה נכנסה לנתיב הוליוודי צפוי. לפני חופשת
הפסח הגעתי לספריה שסמוכה לביתי על מנת להצטייד לספרים לקראת ימי החג והמועד הבאים
עלינו לטובה. שמחתי לראות ספר חדש פרי עטו של סווארופ, היורשת מדלהי (אחוזת
בית, 2013). בעת החזקת הספר עלו באפי ריחות הדל- באט ומרחביו של המזרח עלו בזיכרונותיי
ולרגע הוציאו אותי מהקלחת הישראלית, במהרה הוספתי את הספר לערמת הספרים שלקחתי
לביתי וחיכיתי לרגע שיזדמן לי להתמכר ולצלול בין דפיו.
במרכזה של העלילה ניצבת סאפנה סינהה, מוכרת קשת יום המכלכלת בקושי את
אמה ואחותה הגרים באחד מרובעי העוני של ניו-דלהי. ביום בהיר אחד מגיח מיליארדר
מזדקן המציע לה עסקה חלומית. עליה לעבור שבעה מבחנים שונים בהצלחה שלאחריהם תזכה לעמוד
בראש האימפריה הכלכלית שבנה. למרות המופרכות שברעיון המתגלה לעיני כל כבר בעמוד
15, המשכתי בקריאה מתוך סקרנות גרידא. סווארופ יודע לבנות עלילה ומתח ועל כן נתתי
לו קרדיט שהספר לא יהפוך לרומן זול אלא יהיה סיפור עלילתי סוחף.
אמה ואחותה הגרים באחד מרובעי העוני של ניו-דלהי. ביום בהיר אחד מגיח מיליארדר
מזדקן המציע לה עסקה חלומית. עליה לעבור שבעה מבחנים שונים בהצלחה שלאחריהם תזכה לעמוד
בראש האימפריה הכלכלית שבנה. למרות המופרכות שברעיון המתגלה לעיני כל כבר בעמוד
15, המשכתי בקריאה מתוך סקרנות גרידא. סווארופ יודע לבנות עלילה ומתח ועל כן נתתי
לו קרדיט שהספר לא יהפוך לרומן זול אלא יהיה סיפור עלילתי סוחף.
אולם, כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. בספר ישנם שני פגמים עיקריים
שהפכו אותו לבלתי קריא בעליל. הראשון, הספר רצוף בקלישאות הלקוחות ממגזינים לאיכות
חיים, לדוגמא: "מבחן היושרה האמתי הוא
להיות ישר גם כשאף אחד לא מסתכל" (139) או "היית יכולה, אם רצית, להתחמק מכל העניין
ולהפקיר את בבלי לגורלה. אבל בחרת לקחת אחריות ולעשות את מה שצריך. החלטת להילחם
באי צדק אפילו כשהסיכויים היו נגדך. בעיני זה מוכיח שניחנת ביכולת של מנהיגה"
(112). שתי הציטטות הללו הן רק דוגמאות לתובנות רבות ומגוונות השזורות לכל אורך העלילה.
מלבד הקול ששב ועלה בראשי ואמר שוב ושוב, "נו באמת" עלו בי זיכרונות
מספריו המקושקשים של סופר רבי המכר פאולו
קואלו הידוע בעיקר בזכות ספרו, האלכימאי. גם קואלו סלל את תהילתו הודות לפילוסופיה
בגרוש ובתובנות דמיקולו הנהגות ברטט על ידי פסדו-אינטלקטואלים הנהנים לצטט קלישאות
במסווה של אמרות בעלות משמעות. הפגם השני מצוי בעלילה הצפויה וחסרת הטוויסטים
שמגולל סווארופ. הצלחתה הבלתי מעורערת של
הגיבורה נותנת לקורא תחושה שהוא צופה בעל כורחו בעלילה בוליוודית הנעדרת כל תחכום.
מכל משבר הגיבורה נחלצת ברגע האחרון על ידי מושיע כזה או אחר, הנושא אותה על
כפיים. אם לא די בנפלאות הגורל הממלטים אותה מכל צרה ומצוקה, גם כוחותיה הרוחניים
עומדים לזכותה. הגיבורה עומדת בעוז אל מול כל פיתוי, היא אינה משקרת, אינה חומדת
ואינה מהלכת רכיל וכל כוונותיה הן לשפר את העולם ולסייע לחברה בה היא חיה. למעשה
ספרו של סווארופ הוא גרסה הודית לספרי 'כה עשו חכמנו' המוכרים. המופת המוסרי, הצלחת
היתר, והיעדרות דילמות עמוקות השורדות יותר משתי שורות, נתנו לי את התחושה שלפני
ספר קיטשי וחסר עומק המפספס את הפוטנציאל הרב הטמון בו.
שהפכו אותו לבלתי קריא בעליל. הראשון, הספר רצוף בקלישאות הלקוחות ממגזינים לאיכות
חיים, לדוגמא: "מבחן היושרה האמתי הוא
להיות ישר גם כשאף אחד לא מסתכל" (139) או "היית יכולה, אם רצית, להתחמק מכל העניין
ולהפקיר את בבלי לגורלה. אבל בחרת לקחת אחריות ולעשות את מה שצריך. החלטת להילחם
באי צדק אפילו כשהסיכויים היו נגדך. בעיני זה מוכיח שניחנת ביכולת של מנהיגה"
(112). שתי הציטטות הללו הן רק דוגמאות לתובנות רבות ומגוונות השזורות לכל אורך העלילה.
מלבד הקול ששב ועלה בראשי ואמר שוב ושוב, "נו באמת" עלו בי זיכרונות
מספריו המקושקשים של סופר רבי המכר פאולו
קואלו הידוע בעיקר בזכות ספרו, האלכימאי. גם קואלו סלל את תהילתו הודות לפילוסופיה
בגרוש ובתובנות דמיקולו הנהגות ברטט על ידי פסדו-אינטלקטואלים הנהנים לצטט קלישאות
במסווה של אמרות בעלות משמעות. הפגם השני מצוי בעלילה הצפויה וחסרת הטוויסטים
שמגולל סווארופ. הצלחתה הבלתי מעורערת של
הגיבורה נותנת לקורא תחושה שהוא צופה בעל כורחו בעלילה בוליוודית הנעדרת כל תחכום.
מכל משבר הגיבורה נחלצת ברגע האחרון על ידי מושיע כזה או אחר, הנושא אותה על
כפיים. אם לא די בנפלאות הגורל הממלטים אותה מכל צרה ומצוקה, גם כוחותיה הרוחניים
עומדים לזכותה. הגיבורה עומדת בעוז אל מול כל פיתוי, היא אינה משקרת, אינה חומדת
ואינה מהלכת רכיל וכל כוונותיה הן לשפר את העולם ולסייע לחברה בה היא חיה. למעשה
ספרו של סווארופ הוא גרסה הודית לספרי 'כה עשו חכמנו' המוכרים. המופת המוסרי, הצלחת
היתר, והיעדרות דילמות עמוקות השורדות יותר משתי שורות, נתנו לי את התחושה שלפני
ספר קיטשי וחסר עומק המפספס את הפוטנציאל הרב הטמון בו.
למרות התחושות הקשות ושני הפגמים המהותיים מצאתי ב"יורשת
מדלהי" נקודת אור אחת המצויה ביכולת התיאור של סווארופ הפותחת בפני הקורא
המערבי נקודות מבט מגוונות על החברה ההודית, הנמצאת במפגש מתמיד בין מסורת
לחדשנות. סוגיות כמו העסקת ילדים, מעמד האישה, שחיתות שלטונית, חוק ומשפט מתוארים
לכל אורכו של הספר ולמעשה הכניסו אותי לעולמות חדשים שאיני מכיר. אולם גם נצנוץ אור
זה התעמעם כאשר פעם אחר פעם ראיתי שהמחבר בוחר בהסברים פשטניים וכמעט דידקטיים
ההופכים את הקריאה למייגעת. כנראה שעל מנת להכיר סוגיות אלו לעומקן אאלץ להמתין
ליוצר אחר שיוכל גם לתאר את המצוקה וגם להביא לידי ביטוי זוויות שונות שלה ונקודות
מחשבה מגוונות, ולא חד ערכיות ודידקטיות הממאיסות את הקריאה.
מדלהי" נקודת אור אחת המצויה ביכולת התיאור של סווארופ הפותחת בפני הקורא
המערבי נקודות מבט מגוונות על החברה ההודית, הנמצאת במפגש מתמיד בין מסורת
לחדשנות. סוגיות כמו העסקת ילדים, מעמד האישה, שחיתות שלטונית, חוק ומשפט מתוארים
לכל אורכו של הספר ולמעשה הכניסו אותי לעולמות חדשים שאיני מכיר. אולם גם נצנוץ אור
זה התעמעם כאשר פעם אחר פעם ראיתי שהמחבר בוחר בהסברים פשטניים וכמעט דידקטיים
ההופכים את הקריאה למייגעת. כנראה שעל מנת להכיר סוגיות אלו לעומקן אאלץ להמתין
ליוצר אחר שיוכל גם לתאר את המצוקה וגם להביא לידי ביטוי זוויות שונות שלה ונקודות
מחשבה מגוונות, ולא חד ערכיות ודידקטיות הממאיסות את הקריאה.
לסיכום, ויקאס סווארופ לא הצליח לשחזר את ההצלחה הספרותית שנחל בספר
הביכורים שלו, נער החידות ממומביי. לצערי, למרות כל הקרדיטים שהענקתי לו, בעמוד
170 הגיעו מים עד נפש, הבנתי שהספר הינו חסר תקנה ושהסופר לא יצליח להוציא את
העלילה ממעמקי הקיטש בה היא נקברה. בתחושה המשלבת מיצוי, שעמום ואכזבה הנחתי את
הספר אחר כבוד על המדף, תוך שאני ממתין ליציאת החג על מנת שאוכל להוציאו אחר כבוד מביתי.
הביכורים שלו, נער החידות ממומביי. לצערי, למרות כל הקרדיטים שהענקתי לו, בעמוד
170 הגיעו מים עד נפש, הבנתי שהספר הינו חסר תקנה ושהסופר לא יצליח להוציא את
העלילה ממעמקי הקיטש בה היא נקברה. בתחושה המשלבת מיצוי, שעמום ואכזבה הנחתי את
הספר אחר כבוד על המדף, תוך שאני ממתין ליציאת החג על מנת שאוכל להוציאו אחר כבוד מביתי.
The Accidental
Apprentice, 2013 Vikas Swarup,
Apprentice, 2013 Vikas Swarup,
